הליכי פשיטת רגל

בקשת פשיטת רגל

בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת על ידי החייב עצמו או נושה של החייב. הבקשה מוגשת על יסוד מעשה פשיטת רגל שביצע החייב, המהווה למעשה את העילה לבקשה.

סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם 1980 (להלן: "הפקודה"), מפרט מהם מעשי פשיטת הרגל, שעל יסודם אפשר לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגד חייב ואלה הם:

•1.            החייב נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה;

•2.            החייב העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שעבוד, שאילו נעשו כשהוא מוכרז פושט רגל היו בטלים משום העדפת מרמה;

•3.             בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם עשה אחת מהפעולות הבאות:

•3.1.             יצא את הארץ או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם;

•3.2.             עזב את בית מגוריו או מקום עסקיו או התחמק ממקום אחר שבו מצוי נושה;

•3.3.             התבודד כדי שנושיו לא יוכלו להתקשר עמו.

•4.             עיקול נכס מנכסי החייב ומכירתו במסגרת ההוצאה לפועל;

•5.             הודעת החייב על הפסקת תשלום החוב;

•6.             בקשת החייב להכריזו כפושט רגל ואי הענות להתראת פשיטת רגל.

נושה יכול להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב רק בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 7 לפקודה ואלה הם:

•1.             גובה החוב שחב החייב לנושה לא יפחת מסך של 65,885 ש"ח;  

•2.             החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;

•3.             מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חודשים לפני הגשתה;

•4.              קיימת זיקת מגורים או זיקה עסקית בין החייב למדינת ישראל.

חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודה:

•1.       חובותיו לא יהיו פחותים מסך של 13,177 ₪;

•2.       יצרף לבקשתו דין וחשבון מאומת בתצהיר בדבר נכסיו והכנסותיו, נכסיהם והכנסותיהם של בן או בת זוגו וילדיו הגרים עמו;

•3.       יצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות לטובת הכונס הרשמי.

עותק מבקשת פשיטת הרגל מוגש לכונס הרשמי יחד עם אישור על תשלום פיקדון, ולאחר בחינת הבקשה ודרישת פרטים נוספים במידת הצורך, מגבש הכונס הרשמי את עמדתו בבקשה וזו מוגשת לבית המשפט המחוזי.

צו כינוס

לאחר עיון בבקשת פשיטת הרגל שהגיש חייב ובתגובת הכונס הרשמי לבקשה, מוסמך בית המשפט לתת צו לכינוס נכסי החייב. צו הכינוס מעביר את נכסי החייב לפיקוח הכונס הרשמי, עד שיתברר אם החייב יגיע לפשרה או הסדר עם נושיו או יוכרז כפושט רגל.

במקרים בהם מוגשת הבקשה על ידי נושה יקיים בית המשפט דיון בבקשה במעמד הנושה, החייב והכונס הרשמי, בטרם יחליט אם יינתן באותו מקרה צו כינוס.

במידה ובית המשפט החליט ליתן צו כינוס, עליו לקבוע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים בתום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. לדיון בבקשת פשיטת הרגל מוזמנים החייב, נושיו והכונס הרשמי.

פשרה או הסדר

בכל שלב משלבי הליך פשיטת הרגל, ואף בטרם מתן צו הכינוס, רשאי החייב להציע פשרה או הסדר עם נושיו. פשרה או הסדר שאושרו על ידי בית המשפט עשויים להביא את הליכי פשיטת הרגל לסיומם.

שלבי ביניים

במועד שבין מתן צו הכינוס לבין המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל (כ-6 חודשים) מכנס הכונס הרשמי אסיפת נושים ראשונה בה הנושים יביעו עמדתם באשר להמשך הליך פשיטת הרגל ובאשר לדרך הטיפול הראויה בנכסי החייב. במידה והחייב הציע פשרה או הסדר, הנושים ישקלו אם ברצונם לקבל את הפשרה או ההסדר.

במהלך תקופה זו מקיים הכונס הרשמי חקירה מקיפה בעניינו של החייב לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, לקראת הדיון בבקשת פשיטת הרגל. לצורך החקירה רשאי הכונס הרשמי לזמן את החייב להתייצב במשרדו כדי לחקור במצב עסקיו וחובותיו, ומחובתו של החייב להתייצב לחקירה. כן מוסמך הכונס הרשמי, לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייני החייב, מכל אדם שיש יסוד להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו ו/או בידיעתו.

במידת הצורך רשאי הכונס הרשמי לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב על מנת לקבל גילוי מלא ושלם של העובדות הנוגעות להתנהגות החייב, עסקאותיו ורכושו. בחקירה הפומבית רשאים בית המשפט, הכונס הרשמי, הנאמן (אם נתמנה כזה) וכן כל נושה שהגיש תביעת חוב, לשאול את החייב בדבר:-

•1.               עסקיו;

•2.               נכסיו ונכסי בני משפחתו;

•3.               התנהגותו וסיבות כישלונו.

כ-15 ימים לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, מגיש הכונס הרשמי לבית המשפט את חוות דעתו, בה הוא מפרט את ממצאי החקירה שניהל ואת הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם ננקטו, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם.

כן מחווה הכונס הרשמי דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו, ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפיו.

הדיון בבקשת פשיטת הרגל

לדיון בבקשת פשיטת הרגל, מוזמנים החייב, נושיו והכונס הרשמי. בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, רשאי בית המשפט להחליט אחד מאלה:

•1.                  להכריז בצו שהחייב פושט רגל;

•2.                   לדחות את הבקשה אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;

•3.                   לקבוע כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר;

•4.                   לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר.

סיום ההליך

הליך פשיטת הרגל בא אל סיומו באחד מאלה:

•1.                  ביטול ההליך עקב ניצולו לרעה על ידי החייב;

•2.                  כאשר מדובר בבקשת נושה, בהעדר תועלת לנושים;

•3.                  במתן הפטר לחייב, לבקשתו או לבקשת הכונס הרשמי, מכל חובותיו ברי התביעה בפשיטת רגל;

•4.                  ביצוע הצעת הסדר מטעם החייב שאושרה בידי בית המשפט.

צו ההפטר פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, למעט :

•1.                  חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

•2.                  חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה;

•3.                  חבות לפי פסק דין לחובת פושט הרגל בתובענת מזונות.