זכויות עובדים – חובת פירוט מרכיבי השכר בתלוש המשכורת

ביום 1/2/2009 נכנס לתוקפו תיקון מס\' 24 לחוק הגנת השכר (להלן: "התיקון"), אשר עתיד להביא לשינוי מהותי ביכולת המועסקים לשמור על זכויותיהם במקום העבודה. התיקון עתיד לטרוף את הקלפים בנוגע לחובות המוטלות על מעסיק מחד, וזכויות המועסק מנגד. בנוסף, התיקון הופך את חובת ההוכחה בתביעות בעניין שכר עבודה, כך שלקהל העובדים יהיה פשוט יותר להגן על זכויותיהם בהתאם לחוק.

ברשימה זו אסקור בקצרה את החידושים אשר הביא עימו התיקון, חובות המעסיקים והזכויות החדשות של קהל המועסקים.

אחד החידושים המשמעותיים בתיקון לחוק קובע כי על המעסיק חלה חובה לפרט בתלוש המשכורת פרטים אותם לא הייתה חובה לפרט טרם התיקון. בין היתר, המעסיק נדרש לפרט את:

1. מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר.
2. ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה.
3. תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה, וכיוצא באלה. יש לפרט לגבי תשלומים אלו את סוג התשלום, את מספר היחידות שעבורן שולם, אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום.
4. סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס.
5. סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס.
6. סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון.

כפי שניתן לראות לעיל, הורחבה בצורה ניכרת חובת הפירוט בתלוש המשכורת, באופן שיקשה על המעסיק לעבור על חוקי השכר מבלי שהעובד יבחין בכך. לדוגמא, היות והמעסיק מחויב לפרט בתלוש השכר תשלומים הנוספים על השכר הרגיל (ויש מעסיקים ה"מכניסים" תשלומים אלו לשכר הבסיסי), כעת, היה והמעסיק משלם משכורת בסיס הנמוכה משכר המינימום, הדבר יראה בתלוש השכר.

בנוסף, בפירוט שעות העבודה יש לציין במדויק כמה שעות נוספות עבד המועסק, על כן, היה והמעסיק לא ישלם תשלום בגין שעות נוספות, הדבר ישתקף בתלוש (או למצער, ניתן יהיה להבחין תשלומים שאינם משולמים לעובד, באמצעות חישוב פשוט).

לא זו אף זו, בתיקון נקבעה כי חובה לפרט בתלוש השכר את שכר המינימום לחודש ולשעה, וזאת ככל הנראה, על מנת להסב את תשומת ליבם ולהגן על עובדים אשר אינם ערים לזכויותיהם הבסיסיות.

על מנת לאכוף את ההוראות המפורטות לעיל, קובע התיקון כי מעתה ניתן לתבוע פיצויים ממעסיק שאינו עומד בחובות הפירוט בתלוש השכר ללא הוכחת נזק. קרי, ניתן לתבוע פיצוי, אף אם המועסק לא נפגע בפועל כתוצאה מהעדר הפירוט בתלוש, אלא מספיקה העובדה שהמעסיק לא עמד בחובת הפירוט.

כיום, לא ניתן לקבוע בוודאות מה תהיי השפעתו של סעיף זה על התנהלות המעסיקים. החוק משתמש בלשון לפיה בית המשפט רשאי לפסוק לעובד פיצויים, אך אינו חייב לעשות כך. על כן, טרם יגיע לפתחו של בית המשפט מקרה בהתאם לתיקון, לא ניתן לדעת כיצד ינהג בית המשפט בעניין. התיקון העמיד את הפיצוי על סך מקסימלי של 5000 ש"ח. לדעתנו מדובר בפיצוי לא משמעותי, אשר גם אם יפסק לטובת העובדים, לא צפוי להביא להרתעה מספקת בקרב המעסיקים.

בהמשך ישיר לחובת הפירוט, חלה על המעסיק חובה לתעד את ימי ושעות העבודה של המועסק בפועל. לא זו אף זו, היה והתיעוד לא מתבצע באמצעי אלקטרוני או מכאני, חלה חובה כי העובד יחתום על תיעוד השעות יום ביומו. הוראה זו באה להבטיח כי יתבצע תיעוד מלא ואמין של שעות עבודתו של העובד.

נראה כי החידוש המשמעותי ביותר בתיקון, אשר צפוי להשפיע באופן חסר תקדים על זכויות העובדים ועל האופן בו מתקיימים דיונים בעניין זכויות שכר של עובדים, הוא היפוך נטל הראיה בתביעות שכר עבודה.

טרם התיקון, כאשר עובד תבע את מעסיקו בגין אי תשלום שכר עבודה, שעות נוספות וזכויות נוספות (כגון גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות), צריך היה העובד להגיש לבית המשפט הוכחות לכך שלא קיבל ממעסיקו את מרכיבי השכר לעיל. ואילו כעת, בתביעות המפורטות לעיל, חובת ההוכחה כי העובד אינו זכאי לתשלומים מוטלת על המעביד.

לדוגמא, היה ולא קיבלתם ממעסיקכם תשלום עבור שעות נוספות בהתאם לחוק, ואתם מעוניינים לתבוע את המעסיק על מנת שישלם לכם את הכספים המגיעים לכם, טרם התיקון מוטל היה עליכם להביא הוכחות כי אכן עבדתם את השעות הנטענות, ואילו כיום, לאחר התיקון, החובה תהיה על המעביד להראות כי אין אמת בטענתכם !!!

יש להדגיש כי, התיקון יחול על פנקסי שכר ותלושי שכר המתייחסים לשכר ביום החלת התיקון (2/1/2009) ואילך. דהיינו, כל המפורט לעיל עתיד לבוא לידי ביטוי בתלושי השכר שינתנו בגין משכורת חודש פברואר.

אין חולק כי התיקון מטיל על המעסיקים מעמסה לא מבוטלת, הדורשת היערכות מחודשת ועמידה בסטנדרטים מחמירים מבעבר. עצם הידיעה של המעסיק כי אי עמידה בתנאי התיקון מעמידה אותו בסיכון כספי לא מבוטל, עתידה להשפיע בצורה ניכרת על התנהלות המעסיקים.

לא אחת נתקלנו במעסיקים המונעים מעובדיהם זכויות ביודעין וכאשר העובדים דורשים את זכויותיהם, המעסיק מודיע להם כי אין בכוונתו לשלם, ומבחינתו העובד יכול לתבוע אותו. התנהלות זו נובעת מכך שהמעסיק מודע לכך שחלק נכבד מעובדיו לא יתבעו אותו, וגם אלו שיתבעו, עלולים לא להצליח להוכיח את מלוא טענותיהם. המצב החוקי החדש, צפוי להעמיד את המעסיק מול מציאות חדשה, בה החשיפה העתידית שלו להפסד בתביעות על שכר עבודה וזכויות נלוות גדל באופן משמעותי.

בנוסף, על אף הנטל המוטל על המעסיקים, אל לנו לשכוח כי תיקון זה נועד אך ורק על מנת להבטיח את הזכויות המגיעות לעובדים בהתאם לחוק ותו לא.

אנו מקווים כי בית המשפט ישכיל לישם את התיקון ולהטמיע אותו במערכת המשפט בהקדם האפשרי וביעילות מקסימאלית, על מנת להבטיח את זכויות העובדים באשר הם.

עו"ד רותם שפירא

שותף-מייסד במשרד עורכי דין - שפירא, פרידמן

טל\': 050 - 9711059

www.sfz-law.co.il

rotem@sfz-law.co.il

 כל האמור במאמר זה מהווה מידע אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני