צוואה הדדית – מזה אומר ומה חשוב לדעת רגע לפני שמנסחים אותה?

צוואה הדדית היא מסמך ירושה זוגי, המשקף את רצונו של כל אחד מן הצדדים להוריש האחד לשני את עיזבונותיו. ברמה הבסיסית, מדובר בצו קיום צוואה הדדי של הורשת רכוש כאשר אחד מבני הזוג נפטר. יש זוגות הבוחרים כי רק לאחר פטירת שניהם יועבר כל רכושם אל ילדיהם. גם צוואה כזו יכולה להיקרא הדדית. מקרה נוסף שנחשב גם הוא לצוואה הדדית, הוא בחירה משותפת של בני הזוג להוריש את רכושם ישירות לילדיהם- עם פטירתם. החל מיולי 2005, בהתאם לתיקון מספר 12 לחוק הירושה, נקבעה זכותם של זוגות לערוך צוואות הדדיות. עריכתו של מסמך צוואה יחיד, מגדיר את ירושתם של בני הזוג כ"משותפת". באמצעות הצוואה ההדדית, יוכלו מי שנפטרו להיטיב עם חייהם של בני או בנות זוגם, וגם לדאוג לכך כי לאחר פטירת שניהם- יעבור כל רכושם המשותף לידי צד שלישי (בדרך כלל מדובר בקרבה ראשונה או בבני משפחה אחרים). בחלקן הנכבד של הצוואות ההדדיות, מקובל להגדיר צדדים שלישיים אשר יירשו את כלל רכושם של בני הזוג לאחר פטירתם.

הצבת מגבלת יורשים בצוואה ההדדית

כפי שצוין קודם לכן, בני זוג אשר ניסחו צוואה משותפת, יוכלו באמצעותה לערוב זה לחייו של זה עם לכתו של אחד מהם. ובנוסף כאמור, הם יוכלו להגדיר מי יהיו יורשיהם הסופיים לאחר פטירת שניהם. בנקודה זו, חשוב במיוחד להתייחס לאפשרות הצבתה של מגבלה צוואתית בין "היורש הראשון"- אחד מבני הזוג שנותר בחיים, לבין "היורש השני"- הצד המוגדר כיורש רכושם של שני בני הזוג לאחר פטירתם. מטרת המגבלה היא לא לאפשר ל-"יורש הראשון", קריא, בן הזוג הנותר בחיים שירש עיזבון, לעשות בו שימוש ככל העולה על רוחו. המטרה היא להבטיח את הורשת העיזבון ל-"יורש השני", שהוגדר כצד כיורש את רכושם של שני בני הזוג בעת לכתם.

תהליכי התנגדות משפטית לצוואות הדדיות

לעיתים עלול להיווצר מצב, שבו צוואה הדדית יכולה דווקא לפגוע ולא להיטיב עם בן זוג שנותר בחיים. האפשרות החמורה ביותר, היא שינוי צוואתי שהוכנס ע"י אחד מבני הזוג בטרם פטירתו, שינוי הפועל כנגד זולתו שעודנו בחיים. הוראות חקיקה פרטניות שהלכו והתגבשו עם השנים, מאפשרות לבחון טענות משפטיות של יורשים כנגד קיומן של צוואות הדדיות. אפשרותו של יורש לצאת כנגד יישומה המשפטי של הצוואה, נבחן בהתאם לנסיבות ולסיבות מגוונות אשר הובילו להתגבשותה מלכתחילה או אל השינוי שהוכנס בה.