ירושות וצוואות והתנגדות לצוואה - כל מה שרציתם לדעת

אין אדם בישראל שלא נתקל לפחות פעם אחת בחייו, במונחים "צוואה" או "ירושה" או "עיזבון". הסיבה לכך הגיונית למדי – אין אדם שלא חווה, למרבה הצער, מוות של אדם קרוב, לרבות הורים. מכאן, שדיני הצוואות במדינת ישראל, הם דבר משמעותי מאוד, שחשוב מאוד להכיר, לפחות ברמת העיקרון והבסיס. לשם כך ערכנו את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נעסוק בדיני הירושות והצוואות, נסביר מה הדין בישראל, וכן נסביר מהי התנגדות לירושה וכן התנגדות לצוואה. כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

נעיר כי המאמר שלפניכן/ם הוא מאמר כללי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

דיני הירושות והצוואות בישראל
בישראל, דיני הירושה והצוואה מפורטים בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע בסעיף 1, כי בעת מותו של אדם, יועבר עיזבונו ליורשיו. נסביר: עיזבון הוא למעשה כל הרכוש שהותיר אחריו אדם שנפטר (דהיינו – המנוח). בהתאם, בעת מותו של מנוח, רכושו עובר ליורשים שלו.

זאת ועוד, חוק הירושה קובע שלמעשה ישנם שני סוגים של יורשים: ישנם יורשים לפי דין, כלומר – "יורשי ברירת מחדל", וכן ישנם יורשים שנבחרו באמצעות עריכת צוואה (נרחיב על שני הסוגים בהמשך המאמר). זאת ועוד, חוק הירושה מונה מספר סעיפים עקרוניים, שעוסקים בשאלות: מי רשאי להוריש, מי רשאי לרשת וכיו"ב. לדוגמא, אדם שניסה להתנקש בחייו של אדם אחר, לא יוכל לרשת את רכושו, והדוגמאות עוד רבות.

בנוסף, חוק הירושה קובע כי הסמכות לעסוק בתביעות הנוגעות לענייני ירושה, תוטל על בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, סמכות שפיטה מוגבלת, קיימת גם לרשם הירושה, שהוא בעצם בעל תפקיד במשרד המשפטים. לרשם הירושה, יש משמעות רבה, במיוחד במקרים שבהם מוגשת התנגדות לצוואה.

ירושה לפי דין:
סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם שלא הותיר אחריו צוואה, תועבר מחצית מעיזבונו לילדיו, ומחצית לבן או בת זוגו בחייו. כלומר, הילדים ובן או בת הזוג, הם היורשים לפי דין. הם יורשי ברירת המחדל, כך שבהיעדרה של צוואה, עיזבונו של המנוח מועבר אליהם. כמו כן, העיקרון בחוק הירושה הוא עיקרון מעגלי, כלומר, במידה ולאדם שנפטר אין ילדים או בת זוג, אזי עיזבונו יועבר להוריו, ובהיעדר הורים, לאחיו. כלומר, בהתאם לקרבה המשפחתית. עוד נדגיש, כי חוק הירושה קובע כי במידה ואדם נפטר ערירי (כלומר – ללא משפחה), הרי שאז עיזבונו יועבר למדינת ישראל.

ירושה לפי צוואה:
האפשרות השנייה לרשת אדם היא באמצעות צוואה. צוואה, מלשון ציווי, היא בעצם מסמך בכתב או הוראה שניתנת על ידי המצווה, אשר במסגרתה הוא קובע מי יירש אותו ביום מן הימים. למעשה, ישנם ארבעה סוגים של צוואות, כדלקמן:

צוואה בכתב: זו הצוואה המוכרת ביותר. מדובר בצוואה שנכתבת על ידי המנוח, נחתמת על ידו, ונושאת תאריך. צוואה בפני עדים: זו צוואה בכתב, שלמעשה כוללת את כל הדרישות של צוואה בכתב, למעט תוספת של שני עדים שחותמים עליה גם כן. צוואה בפני רשות: זו צוואה שניתן לערוך בפני רשות ציבורית, כגון – רשם הירושה, בית דין או בית משפט. צוואה בעל פה: זו צוואה חריגה מאוד, שמתייחסת לסיטואציה שבה אדם גוסס. במקרה כזה, ניתן להקריא צוואה בפני שני עדים, שיתעדו זאת ויסורו לרשם הירושה כדי להפקיד את התיעוד. במידה ועורך הצוואה לא נפטר בתוך חודש מיום הקראתה, היא מבוטלת.

התנגדות לירושה ולצוואה:
במקרה שבו מבקשים לממש ירושה או צוואה, יש לפנות לרשם הירושה. במידה ומדובר במימוש של צוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה. במידה ומדובר בירושה ללא צוואה, יש לפנות ולבקש צו ירושה. לאחר הגשת הבקשות הללו לפי העניין, יש לפרסם את דבר הבקשה, כדי לאפשר לצדדים אחרים להתנגד לצו ירושה או צו קיום צוואה (לדוגמא, אם יש צד שלישי, שסבור כי צוואה נערכה תוך כפייה או מרמה). במידה ומוגשת התנגדות, הדיון מועבר לבית המשפט לענייני משפחה, שיכריע בדבר.

לסיכום:

במאמר זה, סקרנו בפניכן/ם, הקוראות והקוראים, מה הדין בכל הנוגע לירושות וצוואות במדינת ישראל. כמו כן, סקרנו את הדין הקיים היום, וחשוב מכך, הסברנו כיצד בעצם אפשר לרשת אדם, בין אם באמצעות ירושה ובין אם באמצעות צוואה ערוכה כדין. גם סקרנו כיצד ניתן להתנגד לירושה או צוואה. נסכם את המאמר בכך שרצוי להיעזר בעורך דין ירושה, בעת הצורך.