ביטול פטנט בעילת פרסום מוקדם

אחת הדרכים הנפוצות ביותר לביטול הזכות הקניינית המוענקת לבעל פטנט היא טענת חוסר חידוש או טענת חוסר התקדמות המצאתית.

לפיכך כדי לבטל פטנט שהתקבל עלינו למצוא חומר קודם שפורסם קודם להגשת הפטנט כאשר כחומר קודם ייחשב כל פרסום החושף את תוכן התביעות של הפטנט הקודמות לתאריך הגשת הפטנט. במקומות מסויימים בעולם ובמדינות הכפופות לאמנת פריז מוענקת תקופת חסד של שנה בה ניתן להגיש פטנט באותו עניין מבלי שההגשה הראשונה תחשב פרסום קודם.

הענקת ההגנה הקניינית לבעל הפטנט כמוה כמטריית הגנה שהמדינה מעניקה לבעל הפטנט כמעין פרס על השקעתו בפיתוחה ועל כך שהוא מוכן לחשוף אותה בפני הציבור. מתוך כך וכדי לא להעניק "פרס" זה בחינם עבור משהו שאינו זכאי לו, בוחן הפטנטים מחפש פרסומים קודמים באותו הנושא ואם אכן מתגלים פרסומים קודמים ואם אכן הפטנט מתגלה כמובן מאיליו אזי הפטנט נידחה או שדינו להתבטל.

בכדי לאמת את עניין החדשנות בתהליך הבחינה, מחפש בוחן הפטנט חומר קודם בתחום הפטנט שפורסם קודם לתאריך ההגשה  כך שבעצם מרגע הגשת פטנט יכול בעל הפטנט לפרסמו ברבים מבלי לחשוש מפגיעה בחדשנות בקשתו.

כפי שציינתי בתחילת המאמר , בכל מקרה החיפוש של הפרסומים הקודמים נעשה מול התביעות של הפטנט ולא אל מול גופו של הפטנט. כל תביעה נבדקת . אם נימצא כי פרסום קודם תיאר את התביעה בפטנט באופן מרומז או עקיף ובאותו מבנה אזי ייקבע כי התביעה תיפסל בשל חוסר חדשנות.

אמנם משרדי הפטנטים נוטים לצטט מסמכי פטנטים קודמים כ"פירסום קודם" אולם כל פרסום קודם, בין אם הוא פרסום אקדמי ובין אם הוא פרסום מסחרי יכולים להיחשב כפרסום קודם ולשם כך לא משנה באיזו מדינה הם פורסמו ו/או באיזו שפה. אם כך אנו למדים שחיפוש קודם יכול להועיל רק באופן חלקי שהרי לא סביר להניח שעורך החיפוש בישראל קורא סינית, יפנית או יוונית וייתכן כי דוקא שם נירשם לו פטנט דומה ואולי אף אותו פטנט ממש. הקשים שבמקרים הם המקרים שהם הפרסום הקודם היה כתבה בעיתון זר במדינה נידחת או מאמר של סטודנט שפורסם במכללה זרה במדינה מרוחקת העיקר שהחומר הועמד לרשות הציבור.

אחד התנאים החשובים כדי שפירסום קודם יחשב פרסום קודם הוא שהפרסום הקודם יאפשר לבעל כישורים מתאימים ליישם את ההמצאה בהסתמך על הפרסום הקודם. מאמר בו מתפרסם רעיון כלשהו אינו חוסם אדם הבא להגן על שיטה ליישום הרעיון כאילו היה פירסום מוקדם.

חשוב לציין כי גם מכירה של מוצר לציבור הרחב אשר מכיל בתוכו את הפטנט תחשב כפירסום קודם לצורך מבחן החדשנות אולם במידה והמוצר רק הוצג בתערוכה או מצגת כלשהי בפני הציבור אז ניתן יהיה לטעון כי רק מה שניראה לציבור מהווה פרסום קודם ולא החלקים הכמוסים שלא נחשפו לציבור. אולם לא כך הדבר בארה"ב , שם גם אם עיקר ההמצאה ניסתר מהעין, עצם החשיפה מהווה פרסום קודם למעט מקרה פרטי בו ההמצאה נמצאת בשליטת הממציא בעת הפעלתה ואינה מפורסמת לציבור.

ומה על פרסומים בע"פ?

כשמדובר בפרסומים קודמים בד"כ מדובר גם בפרסומים בע"פ אולם הבעיה הקשה בנוגע לפירסומים בע"פ כמו הרצאה או פגישה עסקית שנעשתה מבלי שהוכפפה להסכם סודיות היא הצורך הראיתי לגבי עצם קיומה , לגבי תוכנה המדוייק ולגבי עצם היותה או אי היותה כפופה להסכמה שבע"פ לשמור על סודיות תוכנה.

בארה"ב פרסום מוקדם בע"פ כולל אך ורק פרסום בע"פ שנעשה בתוככי ארה"ב ואינו כולל פרסומים זרים בע"פ.

מבחני ייתכנות וחברות פיתוח כפרסום מוקדם.

כאשר אנו עומדים מול מפתחי מערכות או מול עורך פטנטים אנו בעצם חושפים את הפטנט שלנו לגורם שלישי. כך הוא הדבר כאשר אנחנו ניגשים למשקיע ומנסים לגייס כספים. במקרים אלו בין אם נחתם מסמך סודיות ובין אם לא ישנה נטיה לקבל חשיפות כגון אלו כחוסות בחסיון הסודיות בשל אופיין אולם מומלץ בכל זאת להחתים את הצד אשר אליו אנו פונים על מסמכי סודיות (nda) וזאת מהשיקול הראיתי - קל יותר להוכיח קיומו של מסמך סודיות כתוב מלהוכיח עת כוונה שכזו שנתגבשה בע"פ.

כאשר פונים לעורך דין עורך פטנטים אין צורך בהחתמתו על מסמכי סודיות.

פרסום באינטרנט כמקור "פירסום מוקדם"

אתרי אינטרנט מתוקף היותם דינמיים ומתוקף היות התוכן שבהם תוכן המתעדכן תדירות ולכן הוכחת תאריך העידכון היא סוגיה ראייתית מורכבת אול אם ניתן להוכיח את אמיתות הראיה אזי היא תתקבל כמו כל ראיה אחרת ותאריך הפרסום באינטרנט ייחשב כפרסום מוקדם.

ניתן להשתמש בארכיון של גוגל כמקור ראייתי לדפים קודמים שנשמרו כמו שהם.

ישנם מצבים נוספים בהם פרסום מוקדם לא ייחשב פרסום מוקדם אולם בהם נדון במאמר אחר