ישראלים רבים נוהגים לעשות רילוקיישן ולעבור
לגור בחו"ל כדי לעבוד שם לצורך משרה מסוימת ולרבות במסגרת שליחות מטעם המדינה.
בהקשר זה חשוב לדעת
כי בעקבות הרפורמה במיסוי בינלאומי שנערכה בישראל בשנת 2003, שונתה שיטת המיסוי בארץ משיטה טריטוריאלית לשיטה
פרסונאלית, אשר מטילה מס על כל ההכנסות של תושב ישראל, בין אם מקורן בארץ ובין אם
מקורן בחו"ל.
לפיכך, כל עוד אותו
ישראלי ייחשב עדיין כתושב ישראל וכל עוד הוא לא ניתק את תושבתו בארץ, הוא יהיה
חייב במס גם בישראל על הכנסותיו בחו"ל. במידה והוא שילם מס גם במדינה הזרה
בחו"ל, עמה יש לישראל אמנה למניעת כפל מס, אז המס בחו"ל יוכר כזיכוי
כנגד המס הישראלי. ככל שבישראל שיעור המס יהיה נמוך יותר, לא תהיה לו חבות מס
נוספת.
משנת 2003 לאחר הרפורמה במס עברה ישראל לשיטת
מיסוי על בסיס פרסונאלי. פירוש הדבר שהכנסות של תושב ישראל שהופקו בישראל או בחו"ל
חייבות במס. עובדים רבים מבצעים בשנים האחרונות רילוקיישן, ונשאלת השאלה האם
הכנסתם בחו"ל חייבת במס.
כדי להשיב על השאלה יש לבחון את הגדרת תושב ישראל עבור אותו עובד יחיד. במצב בו
ההכנסה שהופקה על ידו בחו"ל הנה תחת הגדרתו במעמד תושב ישראל, ההכנסה תהא
חייבת בישראל .למידע מורחב בנושא מיסוי
הכנסות ישראלים בחו"ל, לחץ על הקישור.
במידה והעובד אינו נכנס
להגדרת תושב ישראל בזמן עבודתו בחו"ל אזי ככל הנראה, אין עילה לחיוב ההכנסה שהפיק
בחו"ל.
מיהו תושב ישראל ?
פקודת מס
הכנסה קובעת שיחיד יהיה תושב ישראל - מי שמרכז חייו בישראל ולעניין זה יחולו הוראות אלה:
לשם קביעת מקום מרכז
חייו של יחיד , יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים , הכלכליים והחברתיים, ובהם
בין השאר :
א. מקום ביתו הקבוע.
ב. מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
ג. מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו
הקבוע .
ד. מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.
ה. מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות
שונים.
כמו כן יש שתי חזקות מספריות לקביעה שמרכז חיים
של נישום הוא בישראל :
א. אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר.
ב. אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר וסך כל
תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר .
חזקות אלה ניתנות לסתירה בין אם ע"י הנישום ובין
אם ע"י פקיד השומה.
ככל שבחינת מכלול הסממנים מלמדת על קשר חזק יותר
לארץ, אז ייקבע כי מרכז חייו של אדם הינו בישראל ואותו אדם ייחשב לתושב ישראל
ולהיפך. כלומר, במידה ומכלול הסממנים מלמד על קשר חזק יותר לחו"ל, אז ייקבע
כי מרכז חייו של אדם הינו בחו"ל ואותו אדם ייחשב כתושב חוץ.
לצד מבחן מרכז
החיים, נקבעו גם חזקות מספריות, לפיהן שהייה בישראל של למעלה מ-183 ימים בשנת מס
או למעלה מ-30 ימים בשנת מס וסה"כ 425 יום במצטבר במשך 3 שנים, שכוללות את
שנת המס והשנתיים שקדמו לה, מקימה חזקה שניתנת לסתירה באמצעות מבחן מרכז החיים,
לפיה מרכז חייו של אדם הינו בישראל. כלומר, באמצעות מבחן מרכז החיים ניתן לקבוע
שאדם ייחשב כתושב חוץ וזאת למרות שהוא שוהה יותר מ-183 ימים בשנה בישראל או 425
יום במצטבר במשך 3 שנים, כאמור.
כאשר מדובר בישראלי אשר עובד בחו"ל במשך
תקופה ארוכה, להבדיל ממסע עסקים קצר, חלים עליו כללים מיוחדים לגבי חישוב השכר
ומיסוי השכר. בעניין זה יש להבדיל בין עובד ישראלי אשר נשלח לעבוד בחו"ל מטעם
מעסיק ישראלי, לבין עובד ישראלי אשר עובד בחו"ל מטעם מעסיק זר או כעצמאי וזאת
כפי שיובהר להלן.
שכרו של עובד ישראלי אשר נשלח לעבוד בחו"ל
למשך תקופה שעולה על 8 חודשים מטעם מעסיק ישראלי, יהיה כפוף לכללי מס הכנסה )בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), תשמ"ב-1982. מדובר במעסיק
שהינו תושב ישראל, או חברה ישראלית, או מוסדות המדינה, רשות מקומית בישראל,
הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד.
כאשר העובד הישראלי עובד בחו"ל כעצמאי, או
מטעם מעסיק זר ולרבות חברת אם זרה מקומית של המעסיק הישראלי או ההיפך, שכרו איננו
מחושב בארץ ועל כן נדרש הוא לדווח לרשויות המס באופן ייזום. על עובד זה יחולו לעניין
התרת ההוצאות השהייה בחו"ל תקנות מס הכנסה.
אמנה למניעת כפל מס
אמנת מס היא הסכם בין שתי מדינות לצורך הסדרת
חבות המס כאשר יחיד חייב במס על פי דיניה הפנימיים של כל מדינה שהנה צד להסכם.
ולכן המבחנים באמנה הם אלו שיקבעו לאיזו מדינה
תהייה זכות ראשונית בחיוב המס ולאיזו מדינה תהא זכות שיורית. מבחני התושבות ע"פ
האמנה גוברים על הדין הפנימי הישראלי.
זיכוי מס בחו"ל.
באם שולם מס הכנסה בידי העובד למדינה בחו"ל יזוכה העובד על תשלום זה מהמס בישראל .
ביטוח לאומי
מי שלא
הסדיר את תשלומי הביטוח הלאומי מראש לפני שנסע לחו"ל, ייתקל עם שובו לארץ
בדרישת תשלום עבור כל התקופה, בתוספת הצמדה וקנסות. יחד עם זאת, עובד ישראלי שנשלח
לאחת ממדינות שישראל חתמה עמן על אמנה לביטחון סוציאלי, אשר כוללות סעיף שמונע כפל
ביטוח סוציאלי ומשלם בהן דמי ביטוח לאומי, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בארץ,
אולם הוא עדיין יהיה חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בישראל וזאת בשיעור המינימאלי
הקבוע בחוק.