כיצד תיערך חלוקת ירושה בין אחים?

מותו של אדם הוא דבר מצער, בכל שלב ובכל סיטואציה בחיים. במקביל, בעת התרחשותו של מקרה מוות, עולה שאלת הירושה, כלומר - מי מהילדים או האחים או שאר בני המשפחה, יקבלו נתח מהירושה, אם בכלל. עם זאת, השאלה הזו - לעיתים עשויה לגרור מחלוקות קשות בין היורשים, למרות שלעיתים, הדבר מוסדר מראש, ואז הדברים פשוטים יותר. לאור חשיבות הנושא, ובשל העובדה ששאלות של ירושה, תמיד עולות ומעסיקות כל אדם בשלב מסוים בחיים, הרי שמצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן.

במסגרת המאמר, נסביר מה הדין באשר לחלוקת ירושה בין אחים, נסביר את החוק הרלוונטי לענייני ירושה, את האופן שבו אפשר להוריש, וכיצד למעשה מממשים ירושה. כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 

דיני הירושה בישראל:
בישראל, דיני הירושה קבועים בחוק אחד, ייעודי ועיקרי, שנקרא "חוק הירושה, התשכ"ה-1965" (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע את כללי הבסיס בענייני ירושה, כגון - מי רשאי להוריש את רכושו, מי רשאי לרשת אדם, ובהתאם גם מי פסול מלרשת. כמו כן, חוק הירושה קובע כיצד ניתן להוריש, בין אם מכוח הדין ובין אם מכוח צוואה. בנוסף, חוק הירושה קובע מהי צוואה, וכיצד ניתן לערוך אותה כדין (ישנם ארבעה סוגי צוואה - נרחיב על כך בהמשך). חוק הירושה, עוסק גם בסמכויות שמוקנות לבית המשפט לענייני משפחה, לעסוק בדיני ירושות וצוואות, וכן מסמיך את רשם הירושה לקבל לעיתים החלטות בתחום הירושות. חוק הירושה גם קובע כיצד בעצם מממשים ירושה או צוואה. 

ירושה לפי דין - מול ירושה לפי צוואה
חוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם, עיזבונו יועבר ליורשיו. עיזבון, הוא בעצם כינוי לכל הנכסים שנמצאים ברשות המנוח ובבעלותו, אשר יעברו ליורשיו. ירושה יכולה להתבצע בשתי דרכים: הדרך האחת, היא כאשר מנוח שנפטר, לא הותיר צוואה, ואז היורשים של המנוח, יהיו יורשים לפי דין, כלומר - בן או בת זוגו, וילדיו באופן שווה (בכפוף לסייגים מסוימים). במידה ולא נותרו למנוח בן או בת זוג וילדים, עזבונו יועבר לקרובי משפחה אחרים, בהתאם לעיקרון המעגליות (הורים ובני משפחה נוספים, לפי סדר). כך קובע סעיף 10 לחוק הירושה. 

מצד שני, אם אדם הותיר אחריו צוואה, הרי שהוראות הצוואה תחייבנה, ואז היורשים לא יהיו יורשים לפי דין, אלא יורשים לפי צוואה - על כך, בחלק הבא של המאמר.  

איך עורכים צוואה?
בהתאם לחוק הירושה, יש ארבע דרכים לעריכת צוואה. הבה נסקור אותן: 

הדרך האחת, היא לערוך צוואה בכתב. זו הצוואה השכיחה ביותר, והיא בעצם כוללת את תוכן הצוואה, חתימת המצווה ותאריך. 

הדרך השנייה היא לערוך צוואה בפני עדים. זו בעצם צוואה בכתב, אשר כוללת גם פרטי שני עדים, שנכחו בעת עריכתה. 

הדרך השלישית היא לערוך צוואה בפני רשות ציבורית, או להפקיד צוואה בפני רשות ציבורית, כגון רשם הירושה, או להקריאה ולהכתיבה בפני בית דין דתי או בית משפט לענייני משפחה. 

הדרך הרביעית היא צוואה שנערכת בעל פה. עם זאת, חשוב להבהיר שצוואה זו היא ברירת מחדל, ולא ניתן לערוך צוואה בעל פה כדרך שגרה. צוואה בעל פה יכולה להיערך רק כאשר המוריש הוא "שכיב מרע", כלומר - גוסס. במקרה כזה הוא יכול להקריא את צוואתו בפני שני עדים. האחרונים צריכים לערוך תרשומת (מסמך) בזמן אמת, ולגשת לרשם הירושה כדי להפקיד את התרשומת. במידה והמוריש לא נפטר בתוך חודש, צוואתו מבוטלת. 

איך מממשים ירושה להלכה ולמעשה?
כאשר אדם נפטר, אפשר לממש את הירושה בשתי דרכים: אם היורשים הם יורשים לפי צוואה, הרי שאז יש לפנות לרשם הירושה בבקשה לקבלת צו קיום צוואה. אם מדובר ביורשים לפי דין, הרי שאז יש לפנות לרשם הירושה בבקשה לקבלת צו ירושה. בהיעדר התנגדויות או קשיים טכניים בקיום הצוואה או הירושה, יינתן צו בהתאם. במידה ומוגשת התנגדות לקיום צוואה או צו ירושה, הדיון בהתנגדות - יועבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה.

התנגדות, אגב, היא סיטואציה שבה צד שלישי טוען שהוא זכאי לחלק מהירושה, או שהוא קופח, או שלטענתו הצוואה נערכה שלא כדין, או תוך השפעה לא הוגנת ועוד. 

לסיכום:
במאמר זה, ביקשנו לפרוס בפניכן/ם, הקוראות/ים היקרות/ים, את הדין החל במדינת ישראל, בכל הנוגע לירושות וצוואות, ובכך להסביר כיצד נערכת ירושה בין אחים. במאמר הסברנו מה הדין, מה ההבדל בין ירושה לפי דין, לבין ירושה מכוח צוואה, ובהתאם - כיצד בכלל ניתן לערוך צוואה. נסכם את המאמר, בכך שנמליץ לכל קורא/ת, לפנות לייעוץ משפטי ספציפי בנושא, בעת הצורך.