יום עיון בנושא "הרפורמה בתכנון והבנייה" שהתקיים השבוע

ראש לשכת עורכי הדין: "פרק הזמן שניתן להגיב על תזכיר הצעת החוק - 21 יום - שערורייתי".

הרפורמה הצפויה בחוק תכנון ובנייה נדונה השבוע באופן יסודי בכנס רב-משתתפים שארגנה לשכת עורכי הדין ביחד עם איגוד המתכננים ולשכת שמאי המקרקעין.

עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין, אמר כי לוח זמנים שניתן על ידי הממשלה להגיב על התזכיר הוא שערורייתי - 21 יום בלבד. לצד הביקורת הפרטנית שיש לנו, "אנו מברכים על הרצון לשנות, לשפר ולהוביל הטבה במצב סוגיית התכנון והבנייה בישראל, אבל היה מקום להאריך משמעותית את זמן התגובה על התזכיר ואף לשתפנו בתהליך הכנתו, כמו בשאר היוזמות הציבוריות המשמעותיות".

בתגובה אמרה עו"ד שירי ברנד, יועמ"ש במנהל התכנון במשרד הפנים, כי לציבור יש זמן להעיר הערות אשר יתקבלו מגורמים פרטיים, מקצועיים ואחרים וכי מימוש הרפורמה באופן מלא יהיה תוך חמש שנים.

הדוברים בכנס מתחו ביקורת קשה על תהליך קבלת ההחלטות ואישור הרפורמה במהירות-שיא ללא התייעצות כמקובל עם הגופים המקצועיים הרלוונטיים, כגון לשכת עורכי הדין ולשכת שמאי המקרקעין.

ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אמר כי ברפורמה המוצעת קיימת סכנה מממשית לזכות הקניין של האזרח בשלושה תחומים: הפקעות מקרקעין, החמרת הפקודה הקיימת ופגיעה בזכות לקבלת פיצויים עקב פגיעה תכנונית. בשל השינויים הצפויים באופן חישוב מס שבח מציע כהן לממש מיד קרקע ולבצע שינויים לפני אישור הרפורמה.

זאב כהן, השמאי הממשלתי לשעבר, אמר כי מי שהחליטו לאשר את החוק בקריאה ראשונה לא קראו את החוק או שקראו ולא הבינו, החיפזון שבו אושר החוק הוא לא ייאמן, אמר כהן. הרפורמה לא חשבה על הבעיה של רשויות חלשות שאין להם כסף לתשתיות- בארצות העולם פתרו את הבעיה וכאן ביצעו רפורמה מבלי להתייחס לנושא ונידו את לשכת השמאים ולא התייעצו עימם, הוסיף.

עו"ד ענת בירן (רקם), יו"ר פורום תכנון ובנייה בלשכת עורכי הדין אמרה כי הציבור יאלץ ללמוד להשתמש באינטרנט כדי להיות בדיאלוג עם רשויות התכנון. לדבריה, לשכת עורכי הדין לא מופיעה כגוף מקצועי רלוונטי- יש מקום להכניס גם את לשכת עורכי הדין לרשימת הגופים המקצועיים.

עו"ד עוזי סלמן, היועמ"ש של עיריית ת"א, אמר כי השלטון המקומי נמצא בסוג של חרדה מה יקרה בנוגע לסמכויות. לדבריו, הרפורמה תחליף את תוכנית המתאר המחוזית בתוכנית מתאר מקומית וזה תהליך נכון אולם "אני חושב שלא נכון לערב גורמים פוליטיים בועדות התכנון".

עו"ד מיכה גדרון, יו"ר ועדת ערר לתכנון ובנייה במחוז ת"א, אמר כי הרפורמה גורמת לאבסורד. "לפי לוח הזמנים ברפורמה הפקק יעבור לועדות הערר במקום לועדות התכנון. האבסורד הוא שאני צריך להחליף כמה כובעים: אני דן בבקשות , דוחה אותם והערעור על הבקשה מגיע אלי בכובע אחר- קל להבין מה תהיה ההחלטה בערעור".

עו"ד אילן שרקון, יו"ר פורום קניין ומקרקעין, אמר כי המהלך הוא חשוב, וכי הצעת החוק שומרת על הזכות הקניינית "אבל צר לי שהיא לא הולכת לכיוון של הפקעות". לדבריו, הצעת החוק מנטרלת גורמים שליליים והשפעות שליליות כגון השימוש במכערים ושחיתויות לקידום הליכי תכנון ובנייה.

נחמה בוגין, משפטנית ושמאית מקרקעין, אמרה באותו עניין, כי בכל הקשור להפקעות נסוגו אחורה. סעיף הפיצויים בגין הפקעות הוא לא חוקי בעליל ואינו מפצה כראוי את הפרט שקרקע אישית שלו הופקעה.

לדברי עדי צביקל, שמאי מקרקעין, החישובים ברפורמה תיאורטיים לחלוטין, זה דרמטי, לא הוגן ולא נכון, הציבור נפגע אי אפשר לבצע את החישובים המוצעים לעניין הפיצויים בגין תוכנית פוגעת.