מסתמן: תקופת ההתמחות לעורכי דין תוארך לשנתיים

למרות שהדרך לאישור התכנית להאריך את תקופת ההתמחות של סטודנטים למשפטים משנה לשנתיים עוד ארוכה וכרוכה בהגשת הצעת חוק בנושא, עצם אישור התוכנית בלשכת עורכי הדין מעורר חילוקי דעות קשים בקרב ציבור עורכי הדין.

שלשום אישר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין באופן רשמי את עיקרי התוכנית שגיבש צוות מיוחד בראשות ראש הלשכה עו"ד יורי גיא-רון. התכנית כוללת, מלבד הארכת תקופת ההתמחות, גם שינוי מבנה בחינות ההסמכה בכתב ובעל פה, הכשרה מקצועית שוטפת למתמחים, הגברת הפיקוח על המתמחים ועל המאמנים וככל הנראה גם חובת לימודי תואר שני במשפטים כתנאי לעיסוק במקצוע.

עם זאת, הלשכה הבהירה כי "לא תפעל לפגיעה במשך מסלול הכשרתם של הסטודנטים והמתמחים, הנמצאים כבר היום במסלול הלימוד לעריכת הדין, כלומר, הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים תתייחס רק לכל מי שטרם החל את לימודי המשפטים". באשר ליתר סעיפי התוכנית מסרה הלשכה כי היא "איננה רואה בשאר סעיפי התוכנית כפוגעים במי שמצוי כבר במסלול הלימודים וההתמחות, למעט ככל שהם נובעים מעצם הארכת תקופת ההתמחות. כך, למשל, לא ניתן יהיה להנהיג שני מועדי בחינות בתום שנה ראשונה ובתום שנה שנייה, בהתייחס לכל מי שהארכת תקופת ההתמחות לא תחול עליו, אולם, ניתן יהיה לשנות את אופי הבחינה באופן מיידי יותר, משום שאין זכות מוקנית לסוג הבחינה, ואין בשינוי אופיה כדי לפגוע בהסתמכות של הסטודנטים והמתמחים על היקף מסלול ההכשרה".

לדברי עו"ד איתן גרינברג, שותף בכיר ואחראי על גיוס המתמחים במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות\', הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים היא יוזמה ברוכה שתועיל הן למעסיקים והן למתמחים עצמם. גרינברג מסביר כי במצב כיום שבו ההתמחות היא רק שנה, למעשה המשרדים נהנים משירותיהם של המתמחים רק כמחצית מהתקופה, בין 6 ל-8 חודשים משום שבתחילת ההתמחות לוקח למתמחים זמן להיקלט ולהיטמע, ובסיום ההתמחות מעייניהם כבר נתונים לבחינות הלשכה. "אנחנו לא רוצים עורך דין "אינסטנט". המקצוע לא יכול להרשות לעצמו שזו תהיה ההכשרה של עורכי הדין שלו. כאשר אדם מוסיף לצד שמו את התואר עורך דין, הציבור מסתמך על זה וזה תובע התיחסות הרבה יותר רצינית". לדבריו, "גם מבחינת המתמחים יש בזה חשיבות עליונה, כי זה מאפשר למתמחה לעבור בין 2- 3 תחומי משפט במשרד ולראות איפה הוא מוצא עניין רב יותר וכן מאפשר לו להעשיר את ההסתכלות המולטי דיספלינרית שלו במקצוע".

אם תשאל מתמחים רובם יעדיפו לעשות רק שנה התמחות? " בוודאי שמתמחים יעדיפו שתקופת הלימודים תקוצר לשנה ושההתמחות תהיה וולנטרית, אבל כשאני מסתכל על טובת המקצוע, וזה מה שחשוב, טובת המקצוע מחייבת את הארכת ההתמחות ללא ספק. זה יעמיד עורכי דין עם הכשרה טובה יותר, ועם לימוד על פני זמן סביר יותר".

מה עם ההיבט הכלכלי? המשרדים עכשיו יהנו מכוח עבודה זול לשנה נוספת? "פערי השכר בין מתמחה בשנה השנייה לבין עורך דין בשנתו הראשונה לפי המודל הקיים כיום הם בשוליים. זה "נון אישיו". אני מניח שהשכר של המתמחה בשנה השנייה יהיה גבוה יותר מזה של מתמחה שנה ראשונה אך נמוך מזה של עו"ד צעיר".

עו"ד דרור מתיתיהו ממשרד דולן דמארי מתיתיהו אינו מסכים עם גרינברג. לדבריו, "האופן שבו יש להתמודד, עם ריבוי עורכי דין בינוניים בישראל, הוא בשינוי תנאי הסף לקבלה לפקולטות למשפטים במכללות ובאוניברסיטאות ובשינוי במתכונת בחינות ההסמכה של הלשכה והעלאת ציון סף העובר ולא בהארכת ההתמחות.

מתיתיהו סבור כי "מתמחים איכותיים, למאמנים ראויים, אשר ינצלו כראוי את שנת ההתמחות, ללמידת הפרקטיקה של המקצוע, ירכשו כלים מספיקים בכדי להחל בדרכם המקצועית כעורכי דין. יתרה מזו, ייתכנו נסיבות, בהן לכל תקופת התמחות נוספת, מעבר לשנה, תהא תרומה שולית פוחתת. כך, למשל, במקרה בו מתמחה יעבוד בכל תקופת ההתמחות המוארכת באותו משרד פרטי או גוף ציבורי, ויעסוק באותם תחומים ונושאי פעילות ללא גיוון. אל לנו לעצום את עינינו ולהתעלם מן העובדה כי למרבה הצער מתמחים רבים מועסקים בין היתר בביצוע משימות טכניות בלבד, אשר אמנם תורמות אף הן ללימוד הפרקטיקה של עריכת הדין, אך בוודאי שאין צורך להאריך את העיסוק בהן מעבר לשנה".

עו"ד יובל אלבשן, מנהל רשת מרכזי הזכויות של עמותת ידיד ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מתנגד בתוקף להארכת ההתמחות. לדבריו, הנימוק של הלשכה להארכת תקופת ההתמחות לשנתיים - ניסיון לפעול נגד הידרדרות המקצוע הוא מופרך וכוזב. "כל הנוסטלגיה שפעם כל עורך דין היה כולו מוסר וידע היא מגוחכת. עורכי הדין החדשים לא פחות טובים מהישנים. זה קשקוש שיש התדרדרות במקצוע, אם כבר יש רק עליה ברמת המקצוע".

לדבריו, "המלחמה היא על הכסף הגדול שמתגלגל וזו הסיבה שמאריכים את ההתמחות. כל חסם בכניסה למקצוע, כמו הארכת ההתמחות, כמו ההתנגדות של הלשכה ש"פרה ליגלים" יתנו שרות לאזרחים בנושאים כגון הוצאה לפועל או ביטוח לאומי, גורמת לזה שהמחירים יהיו יקרים מדי ואז הצדק יהיה בלתי מושג אצל יותר ויותר אוכלוסיות. הרעיון של הארכת ההתמחות מכעיס כי הוא מצמצם את היצע עורכי הדין הקיימים ואת הצעירים בפרט, שהם היחידים שיכולים לתת מחירים שמעמד הבינים שסובל את המצוקה הכלכלית יכולים לרכוש".

סגן ראש הלשכה: גיא-רון אשם בהצפת השוק בעורכי דין

>> מסתבר כי הדיון שלשום בוועד המרכזי, שבו אושרה התוכנית למניעת הידרדרות המקצוע, לא עבר באופן חלק. סגן ראש לשכת עוה"ד, עו"ד איתן ארז, הטיח בראש הלשכה עו"ד יורי גיא-רון כי הוא אחד האשמים העיקריים בהצפת המקצוע.

ארז האשים את גיא-רון בכך שלא נאבק נגד המכללות למשפטים, וטען כי רק לפני שנתיים קרא להקמת מכללה נוספת באילת, ה-12 במספר. לדברי ארז: "גיא-רון טען במשך שנים שיש לאפשר לימודי משפטים לכל מי שרוצה ללמוד, וכעת, אחרי עשר שנים, נזכר לפתע שיש הצפה במקצוע". ארז טען בדיון כי הלשכה חייבת לדרוש סגירה מיידית של שלוש פקולטות למשפטים במכללות.

מהלשכה נמסר: "אין מקום להתייחס לטענות דמגוגיות, אינטרסנטיות ומגמתיות, שכל עניינן תסכול ועסקנות".

מקור: דה מרקר