משמורת משותפת - מרחק מגורים

במשמורת משותפת, שני ההורים נהנים מזמן שהות שווה עם ילדיהם. סוגיית המשמורת המשותפת מעסיקה הורים רבים שנמצאים בהליך גירושין או במחלוקת הנוגעת להליכי משמורת. מכאן, במאמר שלפניכן/ם, נעסוק בנושא משמורת משותפת, נסביר את המאפיינים שלה ואת הדין לגבי מזונות ילדים במשמורת משותפת. כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

נבקש להבהיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי עם עורך דין דיני משפחה. 

גירושין - רקע:
משמורת היא נושא שבני זוג שנמצאים בהליך גירושין, צריכים להסדיר. בהתאם, עליהם להסדיר מספר נושאים נוספים, כדלקמן: 

בני זוג שנמצאים בהליך גירושין, צריכים קודם כל להתגרש. גירושין נערכים בפני בית הדין הרבני, בין אם בתביעה לגירושין ובין אם בתביעה לגירושין בהסכמה. במקביל, בני זוג צריכים גם להסדיר את אופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם, כלומר - איזה רכוש יקבל כל אחד מבני הזוג. בנוסף, בני זוג בהליך גירושין, צריכים להסדיר את שאלת דמי המזונות שישולמו על ידי האב לטובת ילדיו, וכן את שאלת המשמורת, דהיינו - מי מבני הזוג ישמש בתור ההורה המשמורן,  האחראי על הטיפול והגידול השוטף של הילדים. על משמורת ילדים - בחלק הבא. 

משמורת בישראל - מה הדין?
משמורת היא הזכות והאחריות לטיפול שוטף בילדים המשותפים של בני הזוג. המשמורת מוטלת על ידי בית המשפט, לאחר שזה דן בשאלה - מהי טובת הילד והיכן עדיף לקטין לגדול, בין אם במחיצת אמו, בין אם במחיצת אביו ובין אם במשמורת שווה ומשותפת. זאת ועוד, במסגרת קביעת משמורת, קיימת בישראל חזקה שנקראת חזקת הגיל הרך. חזקה זו קובעת כי ילדים, לפחות עד גיל 6, ישהו במחיצת האם, בשל הקרבה הרגשית לאם. כך שהכלל הוא כי לרוב, משמורת מוטלת על האם, אלא במקרים מיוחדים. 

באשר לסוגי המשמורת, הרי שקיימים שני סוגים:

הסדרי ראיה: הסדרי ראיה, הם בעצם ימים קבועים שבהם ההורה הלא משמורן, זוכה לשהות במחיצת ילדיו ולטפל בהם באופן שוטף. במקרים כאלו, הורה אחד הוא משמורן בלעדי, וההורה השני - האב בדרך כלל - זוכה בהסדרי ראיה. נעיר כי הסדרי ראיה מקובלים, הם יומיים בשבוע וכל סוף שבוע שני. עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו. 

משמורת משותפת: להבדיל מהסדרי ראיה, משמורת משותפת היא משמורת שבעצם מוטלת על שני ההורים באופן שווה. שני ההורים מטפלים בילדיהם באופן שווה. כלומר, לא משמורת בלעדית להורה אחד, אלא משמורת שווה בין ההורים מבחינת זמנים ואחריות שוטפת. 

מאפייני משמורת משותפת:
למשמורת משותפת יש מספר מאפיינים מיוחדים. מאפיין אחד הוא מגורים סמוכים, כלומר - בני הזוג בדרך כלל מתגוררים בקרבת מקום, משום שהדבר מתבקש באופן טבעי. כך הילדים נהנים משני בתים סמוכים, מה שגם מאפשר לבני הזוג - ההורים - לטפל בילדיהם ביתר קלות.

מאפיין נוסף למשמורת משותפת, הוא האחריות השווה של ההורים. שני ההורים מחויבים בצורה שווה לאסוף את ילדיהם מחוגים, מבית הספר, לשמור עליהם ולדאוג לטיפולם. זו התכלית של משמורת משותפת. לעומת זאת, במקרה של הסדרי ראיה, ההורה המשמורן הוא זה שאחראי על הטיפול הקבוע והשוטף, וההורה השני אחראי לטיפול, בזמנים שבהם הוא מקיים את הסדרי הראיה. 


מעבר לכך, למשמורת משותפת יש מאפיין נוסף, שהוא כלכלי (ניגע בכך גם בהמשך), כלומר - משמורת משותפת מטילה על שני ההורים אחריות כלכלית שונה, כל הורה בהתאם להכנסותיו. 

מזונות במשמורת משותפת:
למעשה, לפי הדין העברי-דתי, האב חייב לשאת במזונות ילדיו. הדין הוא כי מזונות מדין חובה כוללים את כל ההוצאות הבסיסיות לגידול הילד. חובה זו הינה מוחלטת. במקביל, יש חובה גם למזונות מדין צדקה (אלו הוצאות אקסטרה ולא הוצאות שוטפות ובסיסיות). במזונות מדין צדקה, לוקחים בחשבון את גובה ההכנסה של האב.

במקרה של משמורת משותפת, בשים לב לפסיקה מכוננת של בית המשפט העליון, החובה לשאת במזונות מדין צדקה, חלה על ההורים באופן שווה וזאת במקרים שבהם לשני ההורים יש הכנסה דומה. זאת להבדיל מהמצב שהיה בעבר, שבו האב תמיד היה חייב לשאת בכל המזונות. 

לסיכום:
ענייני משמורת הם עניינים מורכבים, המצריכים ידע וניסיון רב, והכל כפי שפירטנו במאמר זה. לכן, אנו מציעים לפנות לייעוץ משפטי בעת הצורך.