דוח מבקר המדינה חושף מחדל חמור של מינהל מקרקעי ישראל

מהדוח עולה כי במשך שנים רבות מחזיקים יישובים בהם ישנם מספר חברים מועט (יישובים בתת אכלוס) בתקן נחלות ובאמצעי ייצור שנועדו לשרת אוכלוסיה גדולה יותר וזאת ללא כל הצדקה. עוד עולה כי מינהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ורשות התכנון פועלים בנפרד, באופן לא מוסכם ואף סותר שהחלטותיהם מלוות בחוסר שקיפות חמור, ללא ראיה כוללת ותוך בחינה נקודתית ופרטנית לגבי כל יישוב ויישוב. האגודה לצדק חלוקתי: "על מינהל מקרקעי ישראל להשיב קרקעות אלה לחזקתו שכן, מדובר במקרקעי הציבור שעל המדינה לנצלם לצרכי וטובת הציבור כולו. הענקת שטחי קרקע נרחבים למספר מועט של משפחות עומדת בניגוד לערכי הצדק החלוקתי וזאת במיוחד כאשר ישנם צרכים ציבוריים הנותרים ללא מענה ומגזרים נוספים באוכלוסייה הזקוקים לסיוע".

דוח מבקר המדינה שצפוי להתפרסם מחר חושף התנהלות קלוקלת של מינהל מקרקעי ישראל בשמירה על נכסי הציבור.
מהנתונים בדוח עולה כי למרות שמזה שנים רבות זוכים מעטים להחזיק בעתודות קרקע נרחבות, הנושא של יישובים בתת האכלוס לא עלה לדיון במועצת מקרקעי ישראל באופן כולל והדיון נערך בהחלטות פרטניות ולא שקופות לגבי גורל כל יישוב בנפרד. מהמקרים שנבחנו על ידי משרד מבקר המדינה עולה כי מתקבלות החלטות סותרות בדבר חלוקה של אמצעי הייצור במינהל ובמשרד החקלאות, ואשר בסופו של דבר לא יוצאות אל הפועל. כמו כן, לא נבחנות חלופות אפשריות ועלויותיהן לפני ההחלטה על פתרון מסוים.

דבר זה יכול להוביל לקבלת החלטות לא סבירות, לא מאוזנות, מפלות וזאת באופן חסוי לגמרי ובהעדר שקיפות ציבורית מינימאלית. כמו כן, מחדל חמור נוסף שעולה מהדוח הוא שבמינהל מקרקעי ישראל וברשות לתכנון לא קיימת רשימה מדויקת של כל היישובים המוגדרים כיישובים בתת אכלוס ואין להם מידע כולל על נכסי ציבור שמחזיקים יישובים אלה (קרקעות, מכסות מים ועוד...).

בסיום הדוח קובע מבקר המדינה כי התמשכות ההליכים והעדר פתרונות אינו מצב תקין. וכי יש לשקול למנות ועדה ציבורית או ממשלתית אשר תגיש המלצותיה לצורך קבלת החלטה מחייבת. לעמדת מבקר המדינה: "מותר ואפילו רצוי לפרק קיבוץ כושל ולהקים במקומו יישוב קהילתי. ככלל, אין כל הצדקה שישובים שגרים בהם מספר מועט של חברים מעטים בלבד ימשיכו להחזיק במשך שנים רבות באמצעי ייצור המיועדים ליישוב גדול".

האגודה לצדק חלוקתי סבורה שמדובר בהקצאה שלוקה בחוסר מידתיות - הקצאת קרקע ליישוב מבוססת על כך שהיקף קרקע אמור לספק יכולת תעסוקה חקלאית מיגיע כפיים. היקף המשפחות צריך להלום את גודל הקרקע שהוקצתה לקיבוץ. במקרה של יישובים בתת אכלוס, מדובר למעשה על שטח נרחב, כאשר אין כל יחס סביר בינו לבין מספר החברים.

על כן לעמדת האגודה על מינהל מקרקעי ישראל להשיב קרקעות אלה לחזקתו שכן, מדובר במקרקעי הציבור שעל המדינה לנצלם לצרכי וטובת הציבור כולו. הענקת שטחי קרקע נרחבים שכאלו למספר מועט של משפחות עומדת בניגוד לערכי הצדק החלוקתי וזאת במיוחד כאשר ישנם צרכים ציבוריים הנותרים ללא מענה ומגזרים נוספים באוכלוסייה הזקוקים לסיוע.