בית המשפט לענייני משפחה

במדינת ישראל, יש שתי ערכאות שיפוט אשר עוסקות בתחום דיני המשפחה. הערכאה האחת, היא בית הדין הרבני. הערכאה השנייה, היא בית המשפט לענייני משפחה. במאמר שלפניכם/ן, נסביר בהרחבה על שתי הערכאות הללו, תפקידן וסמכויותיהן. כל זאת, נכתב לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים:

הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

בית הדין הרבני:

בישראל, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו לפי דין תורה. כלומר, זוג יהודים המבקשים להינשא ו/או להתגרש בארץ, ייעשו זאת באמצעות פניה לבית הדין הרבני. הדין המהותי המחייב את בית הדין הרבני, הוא הדין העברי–דתי, שלעיתים ארכאי למדי ולא בהכרח תואם את המציאות המודרנית. במקביל, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות נוספות שנוגעות לדיני האישות, כגון – תביעת כתובה, תביעת שלום בית ועוד. כמו כן, לבית הדין הרבני הסמכות גם לעסוק בתביעות למזונות, משמורת ילדים וחלוקת רכוש. רק אז, סמכותו נקנית או באמצעות הסכמה בין בני הזוג, או באמצעות כריכה. כלומר – אם מוגשת תביעת גירושין שכוללת את האלמנטים המוזכרים, אזי בית הדין הרבני "קונה" את הסמכות לעסוק בתביעות אלו.

בבית הדין הרבני, דנים דיינים, שהם בעצם שופטים המוסמכים לשפיטה בתחום הדין הדתי. הם נבחרים על ידי וועדה ייעודית, שנקראת וועדה לבחירת דיינים, אשר בראשותה עומדת שרת המשפטים. הערכאה הראשונה בבית הדין נקראת בית הדין הרבני האזורי. מעל בתי הדין האזוריים בארץ, ישנו בית הדין הרבני הגדול אשר יושב בירושלים.

בית המשפט לענייני משפחה:

למעשה, עד שנת 1995, לא היה בארץ בית משפט לענייני משפחה. ענייני משפחה היו נדונים בערכאות האזרחיות הרגילות. רק אז, הוחלט ליישם את המלצות וועדה שנקראת וועדת שינבויים. וועדה זו התכנסה כדי לבחון אפשרויות לייעל את השפיטה בתחום דיני המשפחה. בתחילה, המליצה הוועדה לקיים הליכים בתחום דיני המשפחה בדלתיים סגורות וזאת בשל העובדה שסכסוכי משפחה הם אישיים מאוד ואינטימיים. כמו כן, המליצה הוועדה לקבוע גמישות בדיני הראיות בתחום דיני המשפחה. עוד המליצה הוועדה על הקמה של טריבונל שיפוטי ייעודי, שיעסוק אך ורק בדיני המשפחה.

מכאן, הוקם בית המשפט לענייני משפחה, מכוח חוק שנקרא חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה–1995 (להלן: "חוק בתי המשפט לענייני משפחה"). חוק זה, למעשה הקים את בתי המשפט לענייני משפחה והתווה את סמכויותיהם.

בבית המשפט לענייני משפחה, יש שופטים מקצועיים, בעלי ניסיון בתחום דיני המשפחה. הם נבחרים ככלל שופטי ישראל, על ידי וועדה לבחירת שופטים. כמו כן, בית המשפט לענייני משפחה הוא בעצם בית משפט בדרגה של בית משפט שלום ולכן ערעורים על החלטותיו, מופנים לבית המשפט המחוזי.

סמכויות בית המשפט לענייני משפחה:

לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכויות לעסוק בכלל דיני המשפחה במדינת ישראל. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בשפיטה בענייניי גירושין ונישואין, כאשר הסמכות הבלעדית בנושא – שמורה לבית הדין הרבני.

עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בנושאים הבאים: ענייניי אימוץ ילדים, ענייני צוואות וירושות, סכסוכים משפחתיים–כספיים, הסכמים בתחום דיני המשפחה, לרבות – הסכמה פונדקאות, הסכמי ממון, הסכמי הורות משותפת, ענייני מזונות ילדים, תביעות למשמורת ילדים ועוד.

גישור בתחום דיני המשפחה:

חשוב לדעת שכיום, תביעות רבות בתחום המשפחה מתעכבות, בשל הוראת הדין שמחייבת תביעה ליישוב סכסוך, בטרם ניהול הליך משפטי. המטרה של התביעה ליישוב סכסוך, היא להגביר את נושא הגישור ופתרון המחלוקות בין בעלי דין בתחום המשפחה, כדי להביא להסכמי פשרה ולמנוע מחלוקות משפטיות. לכן, אם אתם נמצאים בסכסוך בתחום המשפחה, יש לבחון את האפשרות לקיים הליך גישור, בטרם ניהול הליך משפטי.

לסיכום:

בישראל, ישנן שתי ערכאות שיפוט עיקריות בתחום המשפחה. האחת היא בית המשפט לענייני משפחה, השנייה הוא בית הדין הרבני. מעבר לכך, אם אתם נמצאים בסכסוך משפחתי, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין גירושין, בעל ניסיון ומומחיות בתחום.