האם הימורים באינטרנט הם חוקיים?

כמו בכל שאר התחומים, גם בנושא החוק, הקפיצה הגדולה של האינטרנט והפיכתו למוקד החיים של רובנו, יצרה קשיי אכיפה, אתגרים חוקיים חדשים ובעיקר, זרעה בלבול ומבוכה, אצל המחוקק, מצד אחד, ואצלנו המשתמשים, מצד שני. אחד התחומים הבולטים בהם ניתן למצוא דוגמא מובהקת לכך, הוא נושא ההימורים ברשת.

לשון החוק

הנה מה שאומר החוק בנוגע להימורים ("משחק אסור", בלשון החוק) בגבולות מדינת ישראל:

מה היא הגדרתו של "משחק אסור"?

על פי החוק, נדרש המשחק לענות על שני תנאים בסיסיים, על מנת שתתקיים עבירת "משחק אסור":

הראשון: המדובר במשחק בו ניתן לזכות בטובת הנאה או בכסף בהתאם לתוצאותיו (כלומר, למשחק בו יש "רווח").

השני: תוצאת המשחק תלויה בגורל (משחקי מזל למיניהם) מאשר ביכולותיו של המשתתף או בהבנתו.

המחוקק אף מגדיר איזה משחקים/הימורים נחשבים לחוקיים: משחקים שהם לצורך שעשוע או בידור בלבד או כאלה שקיבלו אישור מוקדם של שר האוצר (כהגרלות של מפעל הפיס, למשל).

מה הוא דינו של העובר על החוק?

על פי חוק העונשין נקבע כי עונשו של אדם המשתתף במשחק כזה עלול לנוע בין קנס כספי ועלול להגיע אפילו עד לשנת מאסר. דינו של המארגן משחק כזה עלול להגיע עד לשלוש שנות מאסר.

כפתרון, מצאו את עצמם ישראלים הרוצים להמר, שטים בספינות-קזינו למיניהן. בהם, בפועל, החלו ההימורים רק לאחר שהספינה עזבה את גבולות המים הטריטוריאליים של המדינה. או טסים לקזינו במדינות בהם החוקים שונים ונוקשים פחות, או שאינם רואות בהימורים עבירה ברת עונשין.

האינטרנט טרף את הקלפים - פרשת קרלטון

בשנת 2005, בעקבות הנחיית היועץ המשפט לממשלה, מני מזוז, ופרקליט המדינה, ערן שנדר, הצהירו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל כי בכוונתן לפעול נגד תופעת ההימורים המקוונים, פרסומי הימורים בכלל וברשת האינטרנט בפרט.

כתוצאה מכך, צצה אחת הפרשיות שמשקפת יותר מכל את הבלבול הקיים: ב-2007, כאשר הגיע מייקל קרלטון, מנהל אתר ההימורים "ויקטור צ\'נדלר" ארצה, על מנת להשתתף בדיון בכנסת שעיקרו בהצעת חוק של ח"כ רונית תירוש, לאסור על חברות האשראי לבצע סליקת עסקאות הימורים ברשת, הוא עוכב לחקירה על ידי משטרת ישראל בגין סעיפים 225 ו-227 לחוק העונשין (ניהול וארגון הימורים אסורים ופרסום הימורים אסורים). יצוין, כי קרלטון איננו אזרח ישראל (אלא בריטניה), "ויקטור צ\'נדלר" הינה חברה אשר רשומה בגיברלטר, משם מתבצע ניהולה, השרתים עליהם מופעלים המשחקים, אף הם ממוקמים בגיברלטר, ואפילו הסליקה של ההימורים מתבצעת בגיברלטר.

ובכן, מה הייתה טענת המדינה והמשטרה? הטענה היתה כי כל ישראלי שרצה להתחבר לקזינו של "ויקטור צ\'נדלר", יכול היה לעשות זאת בקזינו דובר עברית, לאחר שהגיע בעקבות פרסומת שהפעילה "ויקטור צ\'נדלר" בישראל.

מה אמר בית המשפט?

לאחר בחינה של בית המשפט, לאור הוראת הדין הפלילי המחילה את סמכות מדינת ישראל על עבירה ש"כולה או מקצתה" נעשתה בגבולות מדינת ישראל, הבהירה השופטת נגה אהד, כי הדין הישראלי חל על הימורים מקוונים, בלא הבדל אם נעשו בחו"ל, במקרה שהמהמר יושב בישראל, או שנעשתה פעילות פרסומית בישראל.

מה זה אומר לגביך, כמשתמש/מהמר?

אמנם, האינטרנט, בהיותו טכנולוגיה מטשטשת גבולות טריטוריאליים, סיבך מעט את ההגדרות, אולם, על הסוגיה "מה דינו של ישראלי שמשתתף בהימורים המאורגנים על ידי חברה זרה, או הממוקמים על שרתים בחו"ל, במדינה עליה אינם חלים חוקי מדינת ישראל?" תשובתו של המחוקק ברורה וחדה: מהמר ישראלי חושף את עצמו להאשמה לפי סעיף 226 לחוק העונשין, כאשר פעולתו בוצעה בארץ, בלי קשר לזהותה של החברה המפעילה או למיקום השרתים שלה.

באדיבות משרד עו"ד פלילי חיון