בג"ץ קבע: המדינה תפעל כהצהרתה להסדרת שוק המים המינרלים

בדיון אשר נערך ביום 10/3/10 נדונה בפני בג"ץ עתירתה של האגודה לצדק חלוקתי בנושא המים המינראליים. בית המשפט הגבוה לצדק דחה את העתירה בעניין המים המינראליים לעת עתה, בעיקר נוכח הצהרת המדינה כי בכוונת רשות המים להסדיר את הנושא כחלק מהליך הסדרה כולל של משק המים.

רקע: האגודה לצדק חלוקתי הגישה במהלך שנת 2008, עתירה לבג"ץ. העתירה הוגשה כנגד שר התשתיות הלאומיות, מר בנימין בן אליעזר, הרשות הממשלתית למים ולביוב ושלושת חברות המים המינרלים הפעילות כיום בישראל (מי עדן, נביעות ועין גדי). בעתירה התבקש בית המשפט לאסור את המשך המכירה והשיווק של המים המינרלים כיוון שזה נעשה בניגוד לחוק.

לטענת האגודה "שוק" המים המינרלים בישראל, הינו ככל הנראה תולדה של תקלה רבת שנים, שכתוצאה ממנה מועברים מים המצויים בבעלות הציבור לידי חברות המים המינרלים, בניגוד לחוק, ללא מכרז, וללא קבלת תמורה נאותה למדינה.

האגודה פירטה בעתירה, כי בהתאם להוראות חוק המים מצויים המים, לרבות המים המינרלים, בבעלות ציבורית, וחוק המים על הסדריו המפורטים לא מאפשר העברת מים לגוף פרטי, על מנת שימכור אותם ויעשה בהם שימוש מסחרי תוך הפקת רווחים מהמשאב הציבורי.

כך הוא הדבר ביחס למים באשר הם, ואולם דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור הצהרות ופרסומי חברות המים המינרלים, כולל בדוחותיהן הכספיים, בדבר איכותם וטיבם של המים המינרלים.

מתגובת המדינה לעתירה עולה כי המדינה אינה שוללת את טיעוני האגודה, אולם מבקשת מבית המשפט כי יתיר לה להסדיר סוגיה זו בעצמה. כך למשל, מודה המדינה כי מדובר במשאב נדיר שהביקוש לגביו עולה על ההיצע , משאב שכיום הקצאתו עשויה להיעשות בחוסר שוויון . כמו כן, מודה המדינה כי יתכן ואינה מקבלת עבור הקצאתו תמורה הולמת

("יתכן ומידת הנדירות של המים מצדיקה התייחסות מיוחדת בהיבט הכלכלי (כגון גביית פרמיה מסוימת/ דמי זיכיון/ תמלוגים/ היטל לאוצר המדינה) תוך התחשבות ברמת הסיכון הכרוכה ... בנוסף, תוך התחשבות גם בהיבט המשפטי (מכרז) וזאת בשל העובדה שמדובר במשאב נדיר יחסית של הציבור שהביקוש לגביו עולה על ההיצע, וכן מכך שעצם הקצאתו יתכן ומגבילה את הגמישות התפעולית בניהול משק המים") .

בדיון שהתקיים בימים האחרונים, קיבל בית המשפט הגבוה לצדק את הצהרת המדינה כי בכוונת רשות המים להסדיר את הנושא כחלק מהליך הסדרה כולל של משק המים וציין את עמדת המדינה לפיה "הסדרה זו כרוכה בהיבטים הנוגעים למשק המים בכללו, ויש לה היבטים נוספים כלכליים ואחרים שהם חלק מהליך הרגולציה המתגבש". נוכח עמדה זו קבע בית המשפט, כי לעת זו העתירה אינה מקימה עילה להתערבותו.

לעמדת האגודה לצדק חלוקתי היה צורך במקרה דנן להכריע לגופו של עניין ולמנוע את המשך התעשרותם של חברות המים המינראלים מהמשאב שבבעלות הציבור, בניגוד לחוק, ללא מכרז, וללא קבלת תמורה נאותה למדינה.
עם זאת, נוכח הדברים שנאמרו מפי המדינה ובית המשפט, נראה שאין המדובר בסוף פסוק, ובכוונת האגודה להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות בנושא הלכה למעשה.