ביטול ומינוי אפוטרופוס ממונה - מה הדין?

מבחינה משפטית, כל אדם הוא אדון לעצמו, מבחינת החובות והזכויות המשפטיות שלו. כל אדם כשיר לעמוד לדין, כל אדם כשיר לערוך הסכמים וכל אדם כשיר ליטול על עצמו התחייבויות כספיות. עד כאן, ברירת המחדל. אך לכלל הכשרות, ישנם חריגים רבים.

את המונח אפוטרופוס, רבים מכירים בהקשר של קטינים, שהוריהם מטבע הדברים נחשבים כאפוטרופוסים הטבעיים שלהם. אלא שלמונח אפוטרופוס ישנם שימושים נוספים ורבים, במספר תחומים שונים. לרוב, אפוטרופוס ישמש כמונח משפטי, על מנת להגדיר כשירות משפטית כזו או אחרת. 

במאמר זה נסביר מי הוא אפוטרופוס וכיצד ניתן למנות אפוטרופוס, לא רק במקרה של ילדים קטינים. כמו כן, נבקש להעיר כבר עתה, כי מאמר זה הינו מאמר תוכן, אשר חובר כדי לחשוף אתכם/ן, הקוראים והקוראות, לנושא זה בהיבט המשפטי. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, כדלקמן:

מהי בעצם כשרות משפטית?
סעיף 1 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"), קובע כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". זאת ועוד, סעיף 2 לחוק הכשרות קובע כי כל אדם רשאי לבצע פעולות משפטיות, למעט במקרים שבהם זכותו של אותו אדם נשללה בפסק דין, בין אם באופן מלא ובין אם באופן חלקי. 

באשר לקטינים, קובע חוק הכשרות כי אדם שטרם מלאו לו 18 שנים, הוא קטין. מי שמלאו לו 18, נחשב בתור בגיר אשר כשיר לכלל החובות והזכויות המשפטיות. בהתאמה, גם כשרותם של קטינים, מוגבלת יחסית לבגירים. כמו כן, האפוטרופוסים הטבעיים לקטינים, הם ההורים, אלא אם נקבע אחרת בצו שיפוטי.

מיהו אפוטרופוס ממונה?
אפוטרופוס הוא אדם שמתמנה לנהל את ענייניו של אדם אחר, אשר לא יכול לדאוג לצרכיו היומיומיים או לפעולותיו, לרבות בהיבט הפיזי וכן בהיבט הכספי. בהתאם, מחמת רגישות הנושא, והרגישות הנדרשת מאפוטרופוס שמתמנה לשמש כאמון על אדם אחר, הרי שעל אפוטרופוס מוטל מגוון רחב של חובות, כמו למשל: חובת תום הלב, והייצוג ההולם את האינטרסים של החסוי.

המונח אפוטרופוס, למעשה מגדיר את הסמכות הניתנת לאפוטרופוס. אפוטרופוס יהיה גם האדם שבו החסוי תלוי, ולכן תפקידו של האפוטרופוס הוא תפקיד מהותי ומשמעותי ביותר. לאפוטרופוס יש אחריות לנזקים שייגרמו לחסוי, וכן מוטלת עליו החובה למסור דיווחים, בין אם לערכאת שיפוט על פי החלטתה, ובין אם לגוף אחר, כגון לשכת הרווחה. 

הליך מינוי של אפוטרופוס הממונה על ניהול ענייני החסוי:
סעיף 33 לחוק הכשרות מתאר את העילות למינוי אפוטרופוס. לפני שנסביר בהרחבה על אותן עילות, נעיר כי הכלל הוא שמינוי אפוטרופוס ייעשה לעיתים רחוקות, שכן בסופו של דבר מדובר בפגיעה בזכות הבסיסית של כל אדם ואדם, שהיא בעצם "להיות אדון לעצמו". בדרך כלל, אפוטרופוס ימונה במקרה שבו חלילה שני הוריו של קטין נפטרו, שכן אז יש למצוא לקטין משפחה חדשה או אדם אחר (לרבות קרוב משפחתו) אשר ידאג לגידולו של הקטין.

כמו כן, אפוטרופוס ימונה ע"י בית המשפט במקרה שבו אדם הוכרז בתור פסול דין. במצב כזה, אדם לא יכול לדאוג לצרכיו בשל מצבו הנפשי או מצבו השכלי. עילה נוספת שבגינה רשאי בית המשפט לענייני משפחה למנות אפוטרופוס, היא במקרה שבו אדם לא יכול בנקודת זמן מסוימת או אף לצמיתות, לדאוג לעניינו.

ביטול מינויו של אפוטרופוס:
לאחר מינוי אפוטרופוס, יתכן ויהיה מצב שבו יאלצו לבטל את המינוי שלו, או לחילופין, מצב שבו האפוטרופוס עצמו רוצה לבטל את המינוי ולא לשמש עוד כאפוטרופוס. ככלל, אפוטרופסות על כל אדם, מסתיימת ברגע שבו האדם שהיה אפוטרופוס הולך לעולמו. 

מצב נוסף שבו יכולה אפוטרופסות להגיע לסיומה, הוא כאשר מטרת האפוטרופסות הושגה ואין צורך עוד לשמש כאפוטרופוס. ברור כי מצב כזה ייקבע על ידי בית המשפט, אשר יבטל את האפוטרופסות ויחליט כי אין בה צורך נוסף. במצב של פסול דין, אפוטרופסות תגיע לסיומה ברגע שבו פסול הדין חדל מלהיות פסול דין ויכול להתנהל בזכות עצמו. 

סוף דבר:
דיני האפוטרופסות הם בעצם בבחינת דיני נפשות. מדובר בתחום רגיש ומורכב, שמחייב הבנה, רגישות וניסיון. מצד אחד, מינוי של אפוטרופוס, יש בו כדי לפגוע בזכויות בסיסיות של אדם, אך מצד שני, אנו כחברה חייבים לסייע לאנשים שאינם יכולים לסייע לעצמם. לכן, חוק הכשרות קובע הגבלות רבות בכל הנוגע למינוי אפוטרופוס. לסיום, נעיר כי רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין, במקרים שבהם עולה השאלה האם יש מקום למנות אפוטרופוס או לא.