גירושין ופסיכולגיה

כתבה שרק חלקה מובא כאן, התפרסמה במגזין "הורים וילדים" של עיתון ידיעות אחרונות - גיליון 225 אוקטובר 2006. (תקופת החגים)

הפסיכולוגיה של הגירושים

הנפגעים העיקריים מגירושים הם הילדים. עורכי דין, שמבינים את הצורך בתמיכה רגשית, משתפים פעולה עם אנשי מקצוע להשגת תוצאות טובות יותר עבור הלקוחות, אך בייחוד עבור הילדים

מאת: קורן דור

עדי שקעה כל כך בעיון במסמכים משפטיים, ריצות בין עורכי דין, התייעצות עם חברות וניגוב הדמעות ששטפו בלי סוף את פניה - עיסוקים הכרוכים בכל תהליך גירושים כואב ומתיש - עד כי שכחה לגמרי את שלושת ילדיה. אלה נאלצו מכורח הנסיבות לפנות ללא כל הכנה את ביתם שנותר בחזקת האב, ולהעתיק את חייהם לסביבת מגורים חדשה ובית ספר חדש, להיפרד בבת אחת מהחברים ולהסתגל לחיים חדשים, שבהם אמא ואבא כבר אינם חיים עמם יחדיו.

"בעלי לשעבר ואני פשוט הזנחנו את הילדים. אמנם בילינו איתם, אבל לא היינו שם בשבילם באופן רגשי. רצינו לסיים את הגירושים מהר כדי שנוכל להתפנות אליהם, אבל התהליך ארך הרבה יותר מכפי שציפינו והילדים סבלו מכל רגע", מתארת עדי בדיעבד תקופה שבה התקשתה להבחין במתרחש. הייתה זו שאלתו של בנה הבכור שהכתה בה ואילצה אותה להביט נכוחה במצב שנוצר. "אמא, את ואבא התגרשתם בגללי?" שאל הילד, ועדי נשארה פעורת פה ולא ידעה איך בכלל לגשת לשאלה המפתיעה. בשלב זה היא החלה להבין שלא די בהליך רשמי כדי לפרק משפחה שלמה, אלא נחוצים לכך ליווי מקצועי ותמיכה נפשית.

בעיקר אמהות

גירושים הם עניין המקושר למבוגרים, ולא פעם אנו נוטים לשכוח שהילדים מהווים חלק בלתי נפרד מהתא המשפחתי המפורק. במקרים אלה מתעורר הילד בבת אחת למציאות חדשה, קשה ומורכבת, שגוררת אחריה לעתים טראומות וצלקות לכל החיים. לפיכך, יש לערבו בתהליך הגירושים בדרך שתסייע לו להתמודד כראוי עם הפחדים והחששות העולים אצלו בנוגע לתהליך כולו. אי אפשר להתעלם מן העובדה שטביעת החותם שמותירים הגירושים על כל בני המשפחה היא עצומה: ההורים עצמם מתקשים לחזור לחיי שגרה, לנהל ביניהם מערכת יחסים יציבה ובריאה ולאחות את הפיצול הגדול. הילדים, לעומת זאת, סובלים מהחלטת ההורים ונותרים חסרי אונים לגביה.

סיטואציית הגירושים הטעונה שמשפיעה על כל אחד מבני המשפחה, ולכן עו"ד יואב תם, מציב במרכז עבודתו שיתוף פעולה עם גורמים פסיכולוגיים ואחרים, מתוך הכרה במקום המשמעותי שממלא ההיבט הרגשי בתהליכי גירושים ובסכסוכים בין בני זוג. תם הוא מגשר ועורך דין לענייני משפחה המתמחה בפתרון סכסוכים בדרכי שלום, תוך שמירה על עקרון טובת הילדים. מלקוחותיו הרבים הוא אינו חוסך את האמת המרה על תהליך הגירושים, אך מבטא בפניהם גם את מוסר ההשכל האופטימי שלו. "כשאנשים מגיעים למשרדי כדי לטפל בזוגיות שלהם, אני תמיד מסביר להם שהפרידה והגירושים מלווים במצבי משבר, תחושת אובדן ואבל, אולם בעקבות אלה מתרחשים גם תהליכי שינוי וצמיחה מחדש. זו תקופה של קונפליקטים ומשברים המהווה שלב מעבר גם עבור הילדים הקטנים, שכבר עכשיו מרגישים בשינויים הנכפים עליהם ונאלצים להתמודד עמם. על כן, הילדים זקוקים בשלב זה יותר מתמיד לתשומת לב של הוריהם וטיפול במצוקות שהם חשים עקב השינויים במערכת המשפחתית ולהשלכות שיש לכך על חייהם ועל היחסים בינם לבין ההורים".

עו"ד תם מוסיף כי חששות הם אמנם דבר לגיטימי וטבעי ביותר, אולם יש להקפיד לשמור כל העת על פרופורציות ושפיות - גם בעתות משבר. "יש להבחין בין נטילת אחריות על התהליך והבנתו, לבין איבוד שליטה ועשיית מעשים מהבטן שעלולים להזיק בראש ובראשונה להורים ובטווח הארוך גם לילדים".

עו"ד תם סבור כי נושא המעמד אישי כל כך עדין, נוגע ברובד המוצנע והאינטימי של החיים ומערכות היחסים בתוך התא המשפחתי, ולכן מתעוררות לא פעם בעיות פסיכולוגיות שראוי לתת עליהן את הדעת ולחפש עבורן פתרונות בזמן אמת. הבנה זו היא שהובילה אותו לקיים שיתוף פעולה בעבודתו השוטפת עם מומחית לפסיכולוגיית ילדים, פסיכולוג קליני, מטפלים זוגיים, עובדים סוציאליים ועוד. "המטרה של שיתוף הפעולה היא להפחית מהעומס הרגשי האדיר שרובץ על ההורים והילדים, על מנת שיוכלו למקד את האנרגיות שלהם לעניין העיקרי. במקביל, טיפול כזה מעניק להם תחושת ביטחון, כיוון שישנם גורמים מסייעים נוספים, ועורך הדין או המגשר אינם יכולים ולא מתיימרים לספק פתרונות בשני מישורים שונים. לצורך כך, אני עובד בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים המשתלבים בתהליך עצמו, ולעתים אף מפנה את בני הזוג אליהם לפני תחילת התהליך, כיוון שאני מזהה שהם עדיין אינם בשלים או שבעיה מסוימת מציקה להם".

הגישור כאופציה

עו"ד תם סבור כי הורים שמצליחים להיפרד בצורה מכובדת ראויים להערכה רבה, מאחר שהם מצמצמים לכדי מינימום את הנזק העקיף או הישיר שעלול להיגרם לילדים האהובים. "אני מציע לזוגות לשבת יחד בניחותא ולהכין 'תכנית פרידה וחלוקה' עקרונית, גם אם אינם מסכימים על כולה, ואז להתחיל בתהליך הגישור תוך ראיית טובת הילדים כעיקרון על שיסייע להם להגיע למשוואה מאוזנת עבורם ועבור ילדיהם. בתכנית עליהם לכוון לקבלת החלטות נכונות, למחול על כבודם ולוותר כשצריך. כתוצאה מכך יהיו גם הסדרי הראייה ושאר חלקי ההסכם הסופי שאליו נשאף בתהליך, נוקשים פחות".

תם מציע להורים המחליטים לקחת אחריות להוביל את התא המשפחתי גם במהלך המשבר. "על ההורים מוטלת האחריות לספר לילדים על כוונתם להיפרד, ולהשתדל לעשות זאת ביום החופשי שלהם. כמובן שיש לספר להם זאת יחד, וחשוב להימנע מהטחת האשמות כלפי בן הזוג ולא ליצור תחושה של 'הורה טוב' ו'הורה רע'. ביום הזה יש להיות עם הילדים במלוא מובן המילה, לענות על שאלות שמציקות להם ועל אי הוודאות שהם חשים בקווים כלליים, להסביר להם שאין זו אשמתם, ותמיד להגיד: 'אנחנו אוהבים אתכם. זו פרידה בין ההורים, ולא פרידה בין ההורים לילדים'. רצוי גם לספר להם בקווים כלליים על השינויים שעשויים לחול בחייהם כתוצאה מהפרידה. רצוי לשתף את הילדים בחלק מהתהליך, בייחוד בכל הנוגע אליהם ישירות או גורמים נוספים שישפיעו על מצבם. הילדים הרי הולכים אל הלא נודע ובסך הכל חייהם עתידים להתהפך מקצה אל קצה, בהתאם לנסיבות. לכן, כדאי להתחשב בצורכיהם ובהעדפותיהם בעת תכנון השינוי הבלתי נמנע".

עו"ד תם מצביע על תהליך הגישור כאפשרות יעילה במצבי גירושים, כאשר הילדים יוצאים ממנה נשכרים מאוד. לדבריו, כאשר הבעיות נדונות ונפתרות באמצעות הליך גישור, חלה בקרב הילדים הקלה משמעותית, משום שכך הם לומדים שהוריהם מסוגלים לפתור בעיות ולדון בעתידם במשותף, ולא כיריבים הנלחמים ומתחרים זה בזו. "כאשר ילדים רואים שהוריהם מסוגלים להתגבר על מחלוקות וליישב את המחלוקות ביניהם בדרך שהייתה מוכרת להם עד פרוץ המשבר - יש בכך יתרון שאין לו שיעור לביטחונם העצמי, ובטווח הארוך יותר גם למעמדם החברתי. בנוסף, הם יסתגלו לשינויים בחייהם בצורה חלקה וטובה יותר".

מהו בעצם תהליך הגישור במקרה גירושים?

עו"ד תם מסביר כי: "הליך הגישור יכול לספק פתרונות גמישים ויצירתיים שמערכת המשפט כמערכת מסורבלת ונוקשה מטבעה חסרה אותם. לצורך המחשה, כאשר קיים ויכוח בין שניים על אחיזה בתפוז - זה אומר כולו שלי, וזה אומר כולו שלי. בשעה ששופט יחליט באופן שרירותי, משיקולי זמן וייעול המערכת, ויקבע כי התפוז שייך לאחד ואינו שייך לאחר, יכול המגשר להאיר את תשומת לבם של שני הצדדים לפתרון אפשרי, לפיו האחד מעוניין, למשל, בקליפה להכנת סוכריות, בעוד האחר חפץ בכלל במיץ לשתייה. כך תיפתר המחלוקת מתוך הבנה ולקיחת אחריות, לשביעות רצונם של הצדדים השונים וללא תחושה של ויתור או הפסד, אלא להפך, מה שנקרא 'win win situation'".

לדידו של עו"ד תם, הגישור מהווה "הליך תומך תקשורת". "מדובר בכלי אנושי וחברתי ראשון במעלה המתובל בהרבה חכמת חיים, שמעודד חשיבה עצמאית בתהליך הראוי להתבצע מתוך בחירה ורצון חופשי". כמובן שתהליך זה מלווה על ידי צד שלישי, "המגשר", המשמש גורם ניטרלי לסכסוך ותפקידו לסייע לצדדים להגיע לעמק השווה. הצדדים לגישור הם שותפים פעילים הלוקחים אחריות על התהליך ותוצאותיו, וכן על השלכותיו על הילדים שאינם מהווים למעשה צד בסכסוך. בדרך זו יוצרים בני הזוג ערוץ תקשורת ביניהם, המאפשר מחויבות להסכמות הסופיות שאליהן יגיעו.

עוד מסביר עו"ד תם, "גישור נכון יוצר, לפני הכול, קרקע פורייה להמשך גידול הילדים במסגרת משפחתית נורמטיבית ולכיבוד ההורים. הוא משמש נקודת מוצא שממנה יגדלו הילדים עם פחות משקעים ויותר ביטחון עצמי, מאחר שהם תמיד נקשרים ללב הסכסוך בעל כורחם, גם אם אינם מהווים צד לו. השינוי הנכפה על הילדים בחייהם, יוצר עבורם עומס רגשי כבד ונושא השפעות ארוכות טווח. כידוע, ילדים גדלים באופן טבעי עם שני ההורים, ולכן הם צריכים אותם באופן שווה. אין כל מקום להתנצחות ביישוב סכסוכים, ובוודאי שלא להגדרה של 'מי ההורה הטוב יותר לגידול הילדים, הבנתם וצורכיהם'".