חלוקת עיזבון - מה הדין?

עזבונו של אדם הינו הרכוש שהוא מותיר אחריו לאחר לכתו מן העולם. דרך חלוקת רכושו תוגדר על ידו, וזאת  באמצעות צוואה ברורה ותקינה, או לחילופין - על ידי החוק המתאר את דרך חלוקת העיזבון ליורשיו על פי דין. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהו חוק הירושה וכן מהי ירושה על פי דין, מהי צוואה ואלו סוגי צוואות ישנם וכן על מימוש הצוואה או הירושה על ידי צו קיום. 
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה. 

חוק הירושה [התשכ"ה-1965]:
החוק הישראלי המסדיר את כלל ענייני הירושות והצוואות, הינו חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק זה עוסק בדין החל על ירושות ועל צוואות על כלל הנושאים הנכללים בכך, בין היתר, מיהם יורשים על פי דין, מהי צוואה תקינה ולמי הסמכות לעסוק בעניינים הללו. כמו כן, קובע חוק הירושה מה הדין כאשר מבקשים להתנגד לצו קיום צוואה או צו ירושה, והוא נושא בפני עצמו. 

ירושה על פי דין: 
על פי סעיף 1 לחוק הירושה, עיזבונו של נפטר עובר ליורשיו, על פי דין. בסעיף 10 לחוק הירושה - מתוארים מי הם היורשים על פי דין: אלו מוגדרים בן או בת זוגו של המנוח וילדיו, כמעגל ראשון. במידה ולמנוח אין בת זוג או ילדים, רכושו יועבר להוריו ולאחיו וכך הלאה, כלומר - באמצעות מעגלי קרבה. כמו כן, במידה ונפטר אדם ערירי, רכושו יועבר לאוצר המדינה. חשוב לציין כי החוק אינו מגדיר בן או בת זוג כנשוי או נשואה, אלא מכיר גם בידועים בציבור. 

מהי צוואה?
צוואה הינה מסמך משפטי שנערך ע"י אדם עוד בחייו, אשר במסגרתו הוא מצווה על חלוקת רכושו לאחר מותו, וזאת על פי רצונו האישי ולא בהתאם לחוק הירושה. את הצוואה ניתן לערוך באחת מהדרכים הבאות, כפי  שמתאר חוק הירושה, כדלקמן: 

צוואה בכתב: הצוואה הנפוצה וגם הפשוטה ביותר. מדובר בצוואה שעל המצווה לערוך בכתב ידו, לרבות תאריך עריכת הצוואה, וכן לחתום על הצוואה. 

צוואה בפני עדים: צוואה הדומה לצוואה בכתב. צוואה זו, גם היא בכתב, צריכה להיערך בפני עדים, ועליה לכלול את תאריך עריכתה של הצוואה ואת חתימת המצווה. על העדים לחתום גם כן על הצוואה, זאת כראייה לכך שהיא נערכה בפניהם כדין. 

צוואה בפני רשות: צוואה בפני רשות היא צוואה שאותה מגיש המצווה לאחד מן הבאים: רשם הירושה, בית המשפט לענייני משפחה, בית דין דתי (כמו למשל: בית הדין הרבני או השרעי). 

צוואה בעל פה: מדובר בצוואה חריגה, המתקיימת רק בנסיבות שבהן המצווה נמצא על ערש דווי. להלן התנאים לקיומה: (1) על המצווה להאמין או להיות במצב רפואי, אשר עשוי להביא לסיום חייו בטווח של מספר ימים. (2) על המצווה לומר את צוואתו בעל פה בפני שני עדים. (3) על העדים לערוך זיכרון דברים בעת הקראת הצוואה. (4) במועד קרוב ככל שניתן להקראת הצוואה, על העדים לפנות עם זיכרון הדברים לרשם הירושה, ולהפקיד אצלו את זיכרון הדברים. (5) במידה והמצווה לא נפטר בתוך חודש מיום מסירת הצוואה, הצוואה תבוטל. 

מימוש ירושה או צוואה?
כדי לממש צוואה של אדם אשר נפטר, יש לפנות לרשם הירושה ולהגיש בקשה למתן צו קיום צוואה (במידה והמנוח הותיר צוואה והיא ידועה להם), או בקשה למתן צו ירושה (במידה והמנוח לא הותיר צוואה). בעת מתן הבקשה, יפרסם רשם הירושות את הבקשה, על מנת לבדוק שלא קיימים מתנגדים לקיומה. לאלו - ניתן טווח של 14 ימים להתנגד, וזאת בטענה לקרבה משפחתית, לצוואה עדכנית יותר או להודעה על הטעייה בצוואה קיימת. 

במידה והתקבלה ההתנגדות, יוכל בית המשפט לבטל את הצוואה או לבטל את חלקה. במידה וההתנגדות נדחתה, יוחזר העניין לרשם הירושה, אשר יורה על מתן צו כאמור. במידה ולא הוגשו התנגדויות למתן אחד מהצווים, יינתן ע"י רשם הירושה צו כאמור, ולאחר מכן אפשר יהיה לממש את הצוואה. 

סיכום: 
בעת פטירת מנוח קרוב, לרוב תהיה עסוקה משפחתו באבל על לכתו, אך לא פעם, כבר בשלב האבל, יתכן ויצוצו ריבים בדבר ירושה או צוואה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסכומים משמעותיים. לכאורה, תפקידה של צוואה נועד למנוע את הוויכוחים הללו וליצור סדר, אך לא תמיד היא זו שפותרת את הבעיה. אי לכל אלה, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, הבקיא בתחום, אשר יוכל לסייע בהתאם לנסיבות המובאות לפניו.