מבוא
חוברת זו נועדה לשמש להדרכתו של הנאשם בתיק פלילי בבית
משפט שלום או מחוזי. היא מביאה את תמציתן של הוראות החוק, ואיננה כוללת את נוסחו המלא על כל סעיפיו ופרטיו. כוונת
הדברים המובאים בחוברת היא להעניק הדרכה כללית; אין הם באים במקום התיעצות עם איש מקצוע.
הסנגוריה
בכל משפט פלילי יכול הנאשם להיות מיצג על ידי סניגור.
א. כסניגור יכול לשמש כל עורך דין:
ב. אם מדובר במשפט אשר לגביו אישר שר הביטחון כי בטחון המדינה מחייב זאת, יוכל לשמש כסניגור רק עורך
דין הנושא אישור לפי סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו -1955.
הסניגור נשכר על ידי הנאשם לפי בחירתו ושיקול דעתו.
שכר הטירחה של סניגור שנבחר על ידי נאשם משולם על ידי הנאשם בעצמו על פי הסדר מוסכם עם הסניגור.
יש מקרים בהם בית המשפט ממנה סניגור לנאשם, אשר לא בחר סניגור בעצמו; ואלו סוגי המקרים:
א. אם הוא מואשם בעבירת רצח או בעבירה אשר לפי החוק קבוע לה עונש מקסימום של מיתה או מאסר עולם;
ב. אם הוא מואשם בבית המשפט המחוזי בעבירה שדינה מאסר של עשר שנים או יותר;
ג. אם לא מלאו לנאשם שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;
ד. אם הנאשם הוא אילם, עיוור או חרש.
יודגש כי גם בסוגי המקרים הללו מתמנה הסניגור על ידי בית המשפט רק אם הנאשם לא שכר לעצמו סניגור על פי בחירתו.
בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, למנות סניגור לנאשם שלא בחר לעצמו סניגור ואשר אינו שייך לאחד מסוגי הנאשמים אשר
סעיף 5 הנ"ל מפרט אותם, וזאת אם נתקיימו הנסיבות האלו:
א. אם הוא חסר אמצעים, או -
ב. אם יש חשש שהוא חולה נפש או ליקוי בכושרו השכלי.
במקרים המפורטים בסעיפים 5 ו- 6 לעיל משולם שכרו של הסניגור על ידי אוצר המדינה. הטיפול בכך הוא בידי בית
המשפט.
א. נאשם המבקש כי בית משפט ימנה לו סניגור בהתאם לאמור בסעיפים 5 או 6 לעיל, צריך לפנות אל בית המשפט
בהקדם לא יאוחר מחמישה ימים מיום שנמסרה לו ההזמנה למשפט או מיום שנודע לו על מועד המשפט,
אלא אם המשפט נקבע למועד מוקדם מזה. (ס'ן לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד - 1974).
בבקשה יפרט הנאשם את נימוקיו, היינו לאיזה סוג מן האנשים המפורטים בסעיפים 5 או 6 הנ"ל הוא משייך
עצמו לפי דעתו.
ב. אם הנאשם מבקש את מינוי הסניגור בשל כך שהוא מחוסר אמצעים, ימלא טופס בקשה שניתן לקבלו במזכירות
הפלילית של כל בית משפט, ויגיש אותו למזכירות האמורה על הנאשם להיות ער לכך שבית המשפט רשאי לפנות
לרשויות הרווחה לשם עריכת בירורים בקשר לנימוקי הבקשה.
עיון בחומר החקירה של התביעה
הוגש כתבי אישום בפשע או בעיין כל אחד מסוגי האנשים הבאים רשאי לעיין, לפני המשפט, בחומר החקירה שבידי
התביעה, ששימיש אותה להכנת כתב האישום וגם להעתיקו:
א. הנאשם;
ב. הסניגור;
ג. אדם אחר שהסניגור הסמיך אותו לעיין בחומר;
ד. אדם אחר שהנאשם הסמיך אותו לעיין בחומר, בהסכמת התובע.
א. לשם עיון בחומר החקירה או העתקתו, יש לפנות אל משרדו של התובע אשר חתום על כתב האישום שנשלח או נמסר
לנאשם;
ב. העיון בחומר החקירה או העתקתו ייעשה לאחר תיאום מראש עם התביעה;
ג. העיון או ההעתקה יתקיימו במשרדו של התובע או במקום אחר שהתובע קבע לכך, ובנוכחותו של אדם שמונה לכך על
ידי התובע.
יתכן ורצוי להוסיף הגדרתם של סוגי העבירות:
חטא, עיין ופשע
התייצבות למשפט
הנאשם חייב להתייצב למשפט במועד ובמקום המפורטים בהזמנה.
החובה להתייצב למשפט חלה גם על המשכי הדיונים.
על מועד ההמשכים של הדיון יכול בית הדין להודיע לנאשם או לסניגורו בעת המשפט, גם בלי לשלוח לאחר מכן הזמנה נוספת
בכתה.
א. הנאשם יכול להודיע לבית המשפט בכתב שהוא מודה בעובדות. הודאה כזאת אינה משחררת אותו כשלעצמה מן
החובה להתייצב למשפט, פרט למיקרים המפורטים בסעיף קטן (ב) להלן;
ב. הנאשם אינו חייב להתייצב בעקבות הודאה כנ,ל אם נתקיימו כל אלו גם יחד:
הוא מואשם בעבירה שהיא חטא או עוון.
הוא הודה בהודאה בכתב שנמסרה בעוד מועד לבית המשפט בכל העובדות שנטענו בכתב האישום ללא
יוצא מן הכלל.
הוא לא העלה בהודאה הכתובה עובדות נוספות שיש בהם כדי לשנות מן ההודאה בעובדות שבכתב האישום.
במקרים שכל התנאים הללו מתקיימים, הוא אינו חייב להתייצב בבית המשפט אישית, ביום פתיחת הדיון, אלא אם
בית המשפט החליט אחרת.
ג. יש סוג משפטים בהם מצרף בית המשפט להזמנה למשפט, מראש, טופס אשר לגביו יכול הנאשם הרוצה בכך לרשום
הודאה בעובדות ולהחזיר את הטופס לבית המשפט.
על הנאשם להביא בחשבון שאם אינו מתייצב למשפט מותר לבית המשפט, בנסיבות מסויימות, לקיים את המשפט גם שלא
בנוכחותו נאשם אינו רשאי להחליט כי לא יתייצב לפתיחת המשפט מתוך הנחה שידונו בעניינו ממילא גם שלא בנוכחותו,
אלא במקרים הבאים:
א. בסוגי המקרים המתוארים בסעיפים קטנים 14 (ב) או (ג) לעיל, או -
ב. אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור וזה הראשון ביקש מבית המשפט שהמשפט יתנהל שלא בפני ובית המשפט
הסכים לכך מאחר והוא סבור שלא יהיה בשפיטתו של הנאשם שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם.
לפי ס' 128 (2) לחוק סדר הדין הפלילי. [נוסח משולב], התשוח"ך - 1982 גם אם בית המשפט החליט כאמור רשאי בית המשפט לשנות את
החלטתו ולצוות, בכל שלב של המשפט, כי על הנאשם להתייצב למשפט.
שלבי הפתיחה של המשפט
בתחילת המשפט מקריא בית המשפט בפני הנאשם את כתב באישום.
הנאשם רשאי לטעון טענה מקדמית כלפי כתב האישום (חוסר סמכות, פגם או פסול בכתב האישום, התיישנות וכד') כמפורט
בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982.
א. לאחר מכן - ואם טענה טרומית שהועלתה לא נתקבלה - יישאל הנאשם על ידי בית המשפט מהי תשובתו לאישום.
הנאשם רשאי להודיע לבית המשפט כי בחר שלא להשיב לאישום. שתיקה בעקבות שאלה כנ"ל מתפרשת
כאי הודאה. אם החליט להשיב רשאי הוא:
לכפור בעובדות כולם או חלקן;
להודות בעובדות שנטענו בכתב האישום, כולן או חלקן.
לטעון בעובדות נוספות.
אם הנאשם כופר בחלק מן העובדות או מודה בחלק מהעובדות, עליו לפרט במה הוא מודה ובמה הוא כופר.
ב. אם הנאשם הטוען כי בזמן בו מיוחס לו ביצוע עבירה היה במקום אחר (טענת אליבי), צריך להעלות טענה זו בראשית
המשפט בשלב בו שואלים אותו לתגובתו לאישום. אם הנאשם אינו מעלה את טענת האליבי בשלב זה לא יהיה
רשאי להביא ראיות להוכחת אליבי, אלא ברשותו של בית המשפט.
הנאשם רשאי שלא להשיב להאשמה עם תחילת המשפט וגם אינו חייב להעיד במשפט, אולם -
א. הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלותיו של בית המשפט בעקבות תגובתו לאישום, עלולה לשמש חיזוק
למשקלן של הראיות של התביעה.
ב. הימנעות נאשם ממתן עדות במשפט עלולה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה, וכן סיוע לראיות התביעה,
במקום בו דרוש סיוע.
א. אם הנאשם כפר בעובדות, כולן או מקצתן, ייקבע המשפט להוכחות ויוזמנו העדים.
ב. בית המשפט גם רשאי להזמין את העדים מראש לישיבה הראשונה.
השמות של עדי התביעה רשומים בכתב האישום והזמנתם מבוצעת על ידי בית המשפט הנעזר לעניין זה בתביעה הכללית.
הזמנת עדי הנאשם
א. בית המשפט יזמין, לבקשת נאשם, כל עד סניגוריה זולת אם יהיה סבור שאין בהזמנת אותו עד כדי להועיל לבירור
שאלה הנוגעת למשפט. בית המשפט גם רשאי להזמין עד מטעמו. הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או
בהודעה בעל פה לעד על ידי בית המשפט בשעת הדין.
ב. בית המשפט רשאי, לבקשת נאשם או ביוזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר, להמציא לבית
המשפט במועד שיפורט בהזמנה או בצו, כל מסמך הנמצא ברשותו ושפורט בהזמנה או בצו.
ג. נאשם המבקש להזמין עד חייב להפקיד בקופת בית המשפט לפני משלוח ההזמנהותוך זמן שנקבע במזכירות, סכום כסף
או ערובה להנחת דעת בית המשפט או הרשם. סכום כסף זה מיעד לכיסוי הוצאות שיפסקו לעד ובית המשפט או
הרשם רשאים לדרוש מידי פעם סכום כסף נוסף או ערובה נוספת, לפי הצורך, לאור מספרם של העדים שהוזמנו.
ד. בית המשפט רשאי לא לשלוח את ההזמנה אם הכסף לא הופקד או לא ניתנה ערובה.
הוצאת העדים של נאשם אשר בית המשפט מינה לו סניגור, ישולמו על פי אישורו של בית המשפט, מקופת המדינה.
שמיעת העדויות
לחקירת עד יש מספר שלבים:
א. עדי תביעה ייחקרו תחילה על ידי התובע; אחר כך ייחקרו בחקירה שכנגד על ידי הנאשם או סניגורו, לבסוף ייחקרו
בחקירה חוזרת על ידי התובע.
ב. עדי הנאשם ייחקרו תחילה על ידי הנאשם או סניגורו, אחר כך בחקירה שכנגד על ידי התובע, ובחקירה חוזרת על ידי
הנאשם או סניגורו. לפי ס' 175 לחסד"פ גם ביהות"ש מוסך לחקור עד שהוזמן ע"י בעלי הדין בסיום חקירת בעלי הדין
וגם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין. אם ביהמ"ש חוקר עד, ראשום בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת
עניין שנתעויר בחקירתו בידי בית המשפט.
ג. עד שהוזמן מטעם בית המשפט ייחקר על ידי בית המשפט. לאחר מכן ייחקר בחקירה שכנגד גם על ידי התובע וגם על
ידי הנאשם או סניגורו, לפי סדר שבית המשפט יקבע.
אם הנאשם החליט להעיד, יעיד בשלב של תחילת ראיות ההגנה היינו עם גמר עדויות התביעה; אולם, בית המשפט רשאי להרשות
לו לפי בקשתו להעיד בשלב מאוחר יותר של פרשת ההגנה, היינו אחרי שמיעתם של יתר עדי ההגנה, כולם או חלקם.
עם תום שמיעת כל העדויות ישמיע התובע את הסיכומים ואחריו רשאי הנאשם להשמיע את הסיכומים שלו.
עם גמר המשפט ייתן בית המשפט את הכרעת הדין בה יחליט אם לזכות את הנאשם או למצוא אותו אשם. אם בית המשפט
החליט להרשיע את הנאשם, הוא רשאי להרשיע את הנאשם באשמה שהובאה בכתב האישום או בעבירה אחרת, מבחינת
עובדותיה או מבחינת סעיף האישום; זאת, ראשית, אם העבירה האחרת הוכחה בראיות שהובאו במשפט, ושנית, שניתנה לנאשם
הזדמנות סבירה להתגונן גם בפני האשמה האחרת.
אם הנאשם הורשע, יינתן גזר דין, אך לפני מתן גזר הדין רשאים תחילה התובע ואחריו הנאשם להביא ראיות היכולות להשפיע על
מידת העונש ולטעון טענו בקשר לכך. אם בית המשפט החליט להרשיע את הנאשם בעבירה אחרת מזו שצויינה בכתב האישום,
אסור להטיל עליו עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו עבור העבירה שפורטה בכתב האישום.
מקור המאמר: הנהלת בתי המשפט
פרסום
מועדפים
הפוך לדף הבית
הדפסה
