העדר מדיניות בנוגע לנחלות הפנויות

דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום קובע כי על מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות לגבש במהרה הכרעה בדבר מדיניות איוש הנחלות הפנויות שכן המשך המצב הקיים ישקף "כשל חמור בתפקודם של הגופים השלטוניים המופקדים על ניהול המדיניות הלאומית בתחום המקרקעין והחקלאות".

בישובים רבים יש נחלות פנויות, כ-4000 ברחבי הארץ כאשר כ- 330 מהם באזור המרכז.

כבר בתחילת שנת 2003 סבר מינהל מקרקעי ישראל שיש צורך לשווק נחלות אלה במכרז פומבי ולא למסורן בחינם לתושבי המקום, כפי שהיה נהוג בעבר אולם, מאז ועד היום לא התקבלה כל החלטה רשמית של המועצה בעניין, והלכה למעשה, במשך השנים, אוישו נחלות באזורי עדיפות לאומית א\' באזורי קו התפר, ובאזורי קו העימות ללא תמורה, ותוך מתן הטבה בלתי סבירה, ביישובים בהם נטען כי שווי הנחלה אינו עולה על 100,000$.

לאחרונה קיבל נושא זה משנה תוקף נוכח הצעת משרד החקלאות. לפי ההצעה נראה כעת כי משרד החקלאות מנסה לקדם מהלך שיאפשר ליישובים חקלאים באזור מרכז הארץ, לבטל את תקן הנחלות הפנויות ולהמשיך להחזיק בשטחים החקלאיים, בדרך של חוזים עונתיים. ובאשר ליישובים באזורים אחרים בארץ הכוללים למעשה לפי הצעת משרד החקלאות כמעט את כל הארץ, למעט איזור המרכז, מוצע כי האיוש יתאפשר ללא כל תשלום למינהל, וללא הגבלה על שווי הנחלה. בנוסף, מציע משרד החקלאות חלופה נוספת לפיה יישוב שיהיה מעוניין בכך, יוכל לשנות את יעוד השטחים החקלאים הפנויים למטרת הרחבה קהילתית.

בהמשך להצעה זו, פנתה האגודה לצדק חלוקתי לשר האוצר וטענה בפניו כי על מינהל מקרקעי ישראל להקצות את הנחלות הפנויות בכל אזורי הארץ, במכרז, בהתאם לעקרונות התחרות ההוגנת והצדק החלוקתי וכי מתן שליטה בקרקעות אלו למגזר החקלאי, מהווה הטבה עצומה ובלתי סבירה במקרקעי הציבור.

כעת התקבל דוח מבקר המדינה בעניין, מהדוח עולה כי לאור הביקוש הגדול לבתים פרטיים צמודי קרקע, בייחוד בסביבה כפרית סמוך למטרפולין, שוויין של הנחלות מוערך בממון רב. על כן, במושבים במרכז הארץ הנחלות מבוקשות בעיקר למגורים ולא לצרכי חקלאות.

כמו כן, מצביע מבקר המדינה על היעדר מדיניות מוסכמת - עמדת המינהל, כפי שמצוין בדוח מבקר המדינה, הינה כי אין להקצות נחלות פנויות בחינם וזאת כיוון ששווי הנחלה נגזר בעיקר מהשטח למגורים. "הקצאת נחלות פנויות בלי לגבות תשלום עבור הקרקע כאשר ברור שלא יעשה בנחלה שימוש חקלאי, בייחוד במרכז הארץ, שבה שוויה הנדל"ני יכול להגיע למיליוני ₪, אינה בגדר הסביר, ומשמעה מתן הטבה כלכלית ניכרת למעטים שאותם תקבע האגודה; התוצאה של מדיניות זו היא חלוקת משאבים ציבוריים באופן בלתי שוויוני ובלתי צודק, משום שאיוש הנחלות ללא תמורה מפלה לטובה את המתיישבים בהן, לעומת יתר אזרחי המדינה".
מנגד משרד החקלאות מתנגד בכל תוקף לאימוץ שיטת המכרז בנוגע לנחלות הפנויות.

עוד קובע מבקר המדינה כי כדי לנהל כהלכה את קרקעות המדינה ולקבל החלטות שיאפשרו תכנון מיטבי של ההתיישבות הכפרית יש צורך בבסיס נתונים מעודכן, ומתריע על כך שבסיס נתונים זה אינו קיים כיום ביחס לנחלות אלה.

לסיכום קובע מבקר המדינה כי העדר פיתרון באופק אינו מצב תקין, גם מבחינה מנהלית שכן עלולות להיווצר עובדות בשטח ועל המינהל והנוגעים בדבר להגיע בהקדם להחלטה.

לעמדת האגודה לצדק חלוקתי מינהל מקרקעי ישראל, מתוקף תפקידו, כאמון על הקרקע - משאב ייחודי סופי ומוגבל, צריך לפעול לכינון בסיס נתונים מעודכן, תוך שקיפות ציבורית מקסימאלית ובהתאם לעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת בהקצאת משאבי הציבור.