האם ניתן להעמיד לדין עוברי אורח שלא עזרו לאזרח

לפני עשור קבעה הכנסת בחוק שכל אזרח חייב לסייע לאדם במצוקה. טביעתה של חותרת צעירה בירקון בעוד עוברי אורח מביטים מהצד ולא נוקפים אצבע, השיבה את הנושא לשיח הציבורי. והאם אתם הייתם קופצים לירקון?

דניאל אדלסון ynet

החותרת הצעירה יסמין פיינגולד התהפכה עם קיאק בנחל הירקון וטבעה במשך דקות ארוכות מבלי שאיש יעזור לה. חבר הכנסת לשעבר חנן פורת, יוזם החוק "לא תעמוד על דם רעך" המחייב לסייע לאדם במצוקה, אומר כי ניתן להעמיד לדין את מי שצפה מהצד ולא סייע לה.  

החוק, שנחקק בכנסת ב-1998, קובע כי כל אזרח מחויב לסייע לאדם שנמצא במצוקה או בסכנת חיים. "חובה עליך לקרוא מיידית לעזרה, גם אם הדבר מחייב אותך בהקרבה מצד עצמך. אם השקעת בדבר, אתה יכול לאחר המקרה לתבוע את האדם או את המדינה בעלות הכספית", מסביר פורת.

עם זאת, החוק אינו תקף במקרה של סכנה לעצמך - כפי שעוברי האורח בנחל הירקון חששו מזיהומו. "כשיש חשש לסכנה לעצמך - החוק לא תקף", מוסיף חבר הכנסת לשעבר. "בשעתו, היה ויכוח גדול סביב החוק, כי אמרו שאין אפשרות להטיל סנקציות על אדם שלא עושה דבר. אולם לפי התורה, עמידה פסיבית היא כאילו פשע אקטיבי".

אולם בכל הקשור לטביעתה פיינגולד, הוא סבור כי אם עוברי האורח התעלמו, "הם יכולים לעמוד לדין. אם יש אפשרות להוכיח שעמדו אנשים ככה סתם מנגד ולא הושיטו יד, זה חמור מאוד. המקרה הזה מוכיח שהחוק הכרחי וחשוב, אבל גם כשקיים חוק עדיין אין ערובה שיפעלו על פיו".

מסולידריות לקלקול

המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר מסביר כי החוק הישראלי אינו דורש רבות מעובר האורח המבחין באדם אחר במצוקה. "ניתן לדרוש מינימום של סולידריות מבני האדם ולכן החוק קבע - ובצדק - רמה פחותה מזה של החוק הפלילי".

הוא מדגיש כי החוק אינו "דורש שאנשים יסכנו את עצמם, כי הוא לא יכול לדרוש שמישהו יהפוך לגיבור. זה מאוד יפה לסכן את עצמך אבל מי שלא - איננו עבריין. למשל, אם הוא מזעיק את הרשויות הרלוונטיות, הוא יוצא ידו חובה. הגישה המינימליסטית באה גם לידי ביטוי גם בענישה שלו - קנס בלבד".

פרופ' קרמניצר מציין כי החוק, המבוסס על ההלכה היהודית, הוא יותר בעל אמירה חינוכית מאשר ניסיון ליצור נורמה אמיתית. "גם במדינות שבהן הוא קיים כבר שנים רבות, לא היו הרבה מקרים בהם הפעילו את החוק או העמידו אדם לדין בגללו".

בהתייחס לטביעתה של פיינגולד, אומר פרופ' קרמניצר כי אין ספק שמדובר במקרה מצער המעיד על הידרדרות החברה הישראלית. "תמיד אמרתי לתלמידי שאני לא בטוח שבישראל יש בכלל צורך בחוק כזה, היות שהמדינה שלנו לרוב מאופיינת בסולידריות גבוהה. בישראל כשרואים שמישהו זקוק לעזרה - מושיטים יד. המקרה הזה מראה שאולי הפכנו לחברה שונה, שאולי אנחנו מתקלקלים".

הסוציולוג פרופ' אפרים יער מסכים כי החברה הישראלית עוברת שינויים. "ישראל היום הפכה להרבה יותר אינדיבידואליסטית וקפיטליסטית, אבל צריך להיזהר מהכללות. השאלה היא אם זה שינוי אמיתי או תופעה מקרית. אחד יכול לטעון שזה עניין תל אביבי, של חוסר סולידריות ועירוניות, ואם זה היה קורה בקהילה קהילתית התוצאות היו שונות. אדם אחר יכול להגיד שאנשים לא מוכנים לקחת סיכונים ולהתערב, מחשש שיואשמו אחר כך בגרימה למקרה ואפילו יתבעו בבית המשפט"

מקור המאמר - ynet