מזונות אישה - מתי?

בכל הנוגע לשיפוט בענייני מזונות, קיימות ערכאות מקבילות, המחזיקות בסמכות מקבילה לעסוק בנושא האמור. הערכאה הראשונה הינה בית הדין הרבני. הלה מחזיק בסמכות לעסוק במזונות, כחלק מהליך הגירושין בין בני זוג. ערכאה מקבילה לבית הדין הרבני, היא בית המשפט לענייני משפחה. האחרון מחזיק בסמכות לעסוק בנושא מזונות אישה, גם הוא. 
 
לצד הערכאות השיפוטיות, לבני הזוג עומדת האופציה להסדיר ביניהם את הסוגייה, באמצעות הסכם ביניהם, שכמובן ייערך וייחתם בפני עורך דין. היות ומזונות הינם עניין כספי, לעיתים קרובות יתעוררו מחלוקות בין בני הזוג, על גובה המזונות, דבר אשר יגרום לבני הזוג לפנות אל הליך משפטי, שיסדיר ביניהם את גובה ואופי תשלום המזונות.  
במאמר הבא, נבחן את שאלת מזונות האישה. על פי הדין האישי, קיימים שני סוגים של מזונות, מזונות ילדים ומזונות אישה. במאמר זה נעמוד על מזונות האישה. תחילה, נבין מהי משמעות המזונות, על ידי מי הם משולמים ובאיזו צורה. בהמשך, נעמוד על האופן שבו מוגשת תביעת המזונות. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. נבקש להעיר כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד, ומכאן שאין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין מקצועי בדיני המשפחה.  

מהם מזונות?
למעשה, מזונות הינם סכום כספי המועבר על ידי אדם, ונועד על מנת לספק רווחת חיים ודאגה בסיסית עבור האדם שלו משולם סכום המזונות.  על פי ההלכה היהודית, על אב המשפחה לדאוג לפרנסת משפחתו ולרווחתם האישית של כל אחד מהם, ובראש ובראשונה לאשתו, ומכאן, כי הגבר הוא האחראי על העברת מזונות האישה, ובדומה - גם לילדיו. מכאן נובע, שבדרך כלל, מזונות ילדים יועברו וישולמו על ידי אב המשפחה. סכום המזונות נועד לדאוג כאמור לרווחת ילדיו ואשתו, וזאת לאחר שהשניים החליטו להפריד כוחות ולהיפרד. באשר למזונות ילדים, במרוצת השנים, הפסיקה החליטה כי תשלום המזונות יהיה מושתת גם על האם ולא רק על האב, וזאת בהתאם לסוג המשמורת, גובה ההכנסות ורווחת הילד. 

מזונות אישה:
מבחינת הדין הדתי-אישי, גם האישה זכאית למזונותיה, וזאת על מנת לאפשר לאישה קיום כלכלי הולם עד למתן גט סופי. כלומר, מבחינת הדין העברי, אישה עשויה להיות זכאית למזונות רק עד אשר היא הופכת להיות גרושה באופן רשמי. עם זאת, לא בכל מקרה אישה תהיה זכאית למזונותיה. כך, לדוגמא, כאשר הגירושין נגרמים כתוצאה מהתנהגות חסרת תום לב של האישה, הרי שאז, בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה, יכולים לשלול ממנה את מזונותיה.

כאמור, אישה תהיה זכאית למזונותיה עד לעת קבלת גט מבעלה. אך חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"), מקנה לאישה זכות לתבוע את מזונותיה, מבלי להגיש תביעת מזונות. סעיף 4 לחוק קובע, כי האישה יכולה לטעון מספר טענות לפיהן מגיע לה מזונותיה, גם אם לא פתחה בהליך הגירושין, כמו היעדר דאגה מצד בעלה ואי קיום מצוות וחיי נישואין תקינים. 

תכלית המזונות היא כאמור לדאוג לרווחתה של אישה, ולהמשך קיום חייה ברמת החיים שאליה הורגלה כאשר הייתה נשואה. הלכה דתית קובעת כי בנישואים בין בני זוג, על בני הזוג למלא את חלקם בנישואין, ומכאן, כאשר אישה חשה שבעלה אינו עונה על צרכיה ודואג לה, היא תוכל לתבוע את מזונותיה, מבלי לפתוח בהליך הגירושין. יובהר כי במקרה זה, על האישה יהיה לבסס היטב את הרגשותיה, ובית הדין הרבני לא יורה בקלות על תשלום מזונות. יש לשים לב, כי תביעת המזונות ללא פתיחת הליך גירושין, תוכל להתדיין רק בבית הדין הרבני ולפי סעיף 4 לחוק. כלומר, תביעת כזו לא תוכל להתדיין בפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. 

תביעת מזונות - כיצד?
תביעת מזונות היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. לכן, יש להגיש כתב תביעה לאחת מהערכאות המוזכרות. כאמור, בעת הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, האישה יכולה לתבוע את מזונותיה בבית המשפט לענייני משפחה, על ידי הגשת תביעת מזונות אישה. במקביל לכך, לאישה עומדת הזכות לתבוע את מזונותיה, מכוח סעיף 4 לחוק בתי הדין הרבניים. 

למעשה, את תביעת המזונות, תוכל להגיש האישה ואך ורק האישה, לבית הדין הרבני, גם ללא תביעת גירושין, וזאת בטענה כי בעלה אינו עומד בחובותיו כלפיה. מכאן נראה כי לאישה עומדת האפשרות להגיש את תביעתה למזונותיה, הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה, אלא שתביעה זו לבית הדין הרבני, ולו בלבד, תוכל להיות מוגשת הן בפתיחת הליך גירושין והן ללא תביעת גירושין. לבית המשפט לענייני משפחה, התביעה תוגש כתביעה נפרדת לכל דבר ועניין.