משך החיוב במזונות ילדים, עד מתי?

נושא מזונות הילדים נכלל ברוב רובם של מהלכי הגירושין, בין אם מדובר בתביעה המוגשת לבית המשפט ובין אם בהסכם הנערך בין ההורים. שאלה נפוצה מאוד בנוגע לנושא מזונות הילדים עוסקת בהוראות החוק באשר למשך הזמן בו יש לשלם מזונות. רבים סבורים כי החוק קובע במדויק פרק זמן זה ומופתעים לגלות שלא כך הדבר. אכן ישנו חוק הקובע באופן מפורט את חובת המזונות, חלוקתה בין ההורים, משך החובה ונתונים נוספים ואולם חוק זה (החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)) אינו חל על על מי שיש לו דין מזונות אישי (יהודים למשל) ומשמעות הדבר כי החוק אינו חל על רוב רובה של האוכלוסיה בישראל. מאמר זה עוסק אם כן בפרק הזמן בו יש לשלם מזונות כאשר חובת המזונות חלה מכח הדין האישי והוא מתמקד במקרה בו הצדדים (האב האם וממילא גם הילד) הנם יהודים. פרק זמן זה מושפע ממספר גורמים, אשר יפורטו להלן;

א. עד גיל 6 - קיים חיוב מוחלט אותו מטילה התורה על האב, לדאוג למזונות ילדיו (המוגדרים בתקופה זו "קטני קטנים"). חיוב מוחלט משמעותו היא שהאב חייב במזונות ילדיו ללא קשר למצבו הכלכלי.

ב. מגיל 6 עד גיל 15 - בתקופה זו לא חייבה התורה את האב באופן מוחלט לשאת במזונות ילדיו ואולם הרבנות הראשית האריכה (בתקנה משנת תש"ד) את משך חיוביו של האב וקבעה כי ימשיך לשאת במזונות ילדיו בתקופה זו, כאילו היו קטני קטנים וזאת עד הגיעם לגיל 15. משמעות הדבר, בפועל, היא שאין הבדל בין חובת המזונות עד לגיל 6, לעומת החובה עד לגיל 15.

ג. מגיל 15 עד גיל 18 - בתקופה זו חיוב המזונות הנו מדין "צדקה" ומשמעות הדבר חלוקת נטל המזונות בין ההורים בהתאם להכנסותיהם / יכולת השתכרותם.

ד. מגיל 18 עד סוף התיכון - ביחס לתקופה זו (בהנחה שהלימודים בתיכון מסתיימים לאחר שמלאו לנער 18) הרחיבה פסיקת בית המשפט העליון את משך המזונות תוך קביעה כי יש להמשיך ולשלם את דמי המזונות כסדרם עד תום הלימודים בתיכון, היות ובתקופה זו אין לצפות מהנער/ה לכלכל את עצמו.

ה. מסוף התיכון עד לצבא - (בהנחה שכבר מלאו לנער 18) בתקופה זו אין חיוב במזונות וזאת בהנחה כי הנער/ה יכול לעבוד ולכלכל את עצמו. כמובן שהנחה זו ניתנת לסתירה.

ו. בעת שירות החובה בצבא - ביחס לתקופה זו קבע בית המשפט העליון כי על האב לשלם 1/3 מדמי המזונות ששולמו עד אז. הפסיקה מתבססת על ההנחה כי בעת שירות החובה בצבא קטנות ההוצאות בגין כלכלה, ביגוד ועוד ועל כן ראוי להפחית את המזונות. גם במקרה זה ניתן לסתור את ההנחה הזו בהתאם לעובדות הרלוונטיות. מן הראוי לציין כי פועל יוצא מהעובדה שנושא המזונות הנסקר במאמר זה לא הוסדר בחקיקה מפורטת, אלא בפסיקת בתי המשפט, גורם לעיתים לחוסר אחידות ולחוסר בהירות באשר למצב המשפטי. כך, למשל, בשנים האחרונות היתה מקובלת הפרקטיקה לפיה תביעה למזונות בעת תקופת שירות החובה, מוגשת כנגד ההורה ע"י החייל עצמו (היות והוא כבר הנו בגיר ואינו זקוק להגשת תביעה באמצעות מבוגר). למרות זאת, לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי כי גם תביעה כזו יכולה להיות מוגשת ע"י מבוגר או אחד ההורים, כנגד ההורה החייב במזונות וזאת מתוך מטרה שלא ליצור בהכרח סיטואציה של עימות חזיתי בין ילד (גם אם כבר בגיר) לבין מי מהוריו. במקרה אחר קבע בית המשפט כי חייל זכאי לתבוע מזונות עבור תקופת שרות החובה שלו בהתאם לצרכי המזונות שלו בפועל ולאו דווקא על בסיס 1/3 מהמזונות שקיבל קודם לכן. המסקנה הנה, אם כן, כי משך חיוב המזונות ואופיו עשוי בהחלט להמשיך ולהשתנות גם בשנים הבאות בהתאם בהתאם למגמות משתנות של פסיקת בתי המשפט ובהתאם לעובדות ולנסיבות הענין.

משך החיוב במזונות ילדים

מאת עו"ד איתן ליפסקר