הוצאה לפועל מזונות - להלכה ולמעשה

מזונות ילדים, בתכליתם, נועדו לאפשר אורח חיים שגרתי לילדים, אשר הוריהם אינם מתגוררים יחד עמם תחת אותה קורת גג. לכן, החוק מבטיח את חלוקת הנטל בין שני ההורים, במטרה להבטיח תקינות בגידול הילדים ואת עקרון טובת הילד, שהוא עיקרון העל בכל הנוגע להחלטות בדבר ילדים. על מנת להבטיח את מתן המזונות, לא רק שהמדינה מחייבת משפטית את התשלום, אלא גם קיימות סנקציות לאכיפת התשלום, ועל כך – במאמר זה. במאמר נסקור: מהם מזונות ילדים, ועל הליך הוצאה לפועל במזונות.

נבקש רק להעיר כי המאמר שלהלן מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

מהם מזונות ילדים:

מזונות ילדים הינם תשלום על כלכלת הילדים, על ידי שני הוריהם, כחלוקת הנטל. עיקרון זה הגיע מהדת, על פיה פועלים (עם שינויים תקופתיים) גם היום. בפירוט, מדובר בחלק מההלכה, לפיה צריכה להינתן להורה המשמורן מעין קצבה או תשלום, במטרה להיות שותף בנטל הגידול של הילד. מטרת התשלום הינה להבטיח את קיום חייו של הילד בצורה שמאפשרת התפתחות תקינה. ככלל, על פי הדת, המזונות הוטלו באופן מוחלט על האב. במקרים אחרים ניתן לראות שוויוניות, לאור אורח החיים המתפתח של הנשים ויציאתן לעבודה, ולעיתים אף במשכורות הגבוהות מהאב. בכל הנוגע למזונות ילדים, קיימת חלוקה בהתאם לגילאים של הילד, לרוב לפי צרכיו, כדלקמן:

ילדים בגילאים 0 ועד 6 – מוגדרים על פי הדת "קטני קטנים". על פי הדת, קיימת חובת תשלום מוחלטת על האב. הדבר האמור אכן נתמך בפסיקה המודרנית, מכיוון שעד גיל 6 חלה "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים מתחת לגיל 6 נמצאים במשמורת אימם באופן מוחלט, ולכן על האב חלה החובה להעביר לאם המשמורנית תשלום מזונות על ילדיו.

ילדים בגילאים 6 ועד 15 – ככלל, תעשה חלוקה בין האם לאב, בהתאם לסוג המשמורת ולהכנסותיהם של ההורים. על פי דין תורה, האב מחויב לשלם את מזונותיהם בלבד. חשוב להעיר, כי בפסיקה תקדימית מהשנה האחרונה, הוחלט שבמשמורת משותפת, בגילאים הללו, וכאשר ההורים משתכרים בצורה זהה, המזונות יחולקו בין האב לאם.

ילדים בגילאים 15 ועד 18 – בגילאים הללו מוגדרים מזונות הילדים על פי הדת כ"דין צדקה". כלומר, אין חובה לתת אותם (הדבר תלוי בהשתכרות ההורים וביכולתם הכלכלית). בהתאם לפסיקה עדכנית, יועברו מזונות בגילאים הללו באופן מופחת, בערך כשליש. חשוב לציין כי היום קיימות פסיקות לפיהן מזונות משולמים גם לאחר גיל 18, וזאת בהתאם לאופי התרבותי בישראל, כלומר – גיוס לצבא. בתקופת השירות לא יוכל החייל לכלכל את עצמו, ולכן, במידה והוריו יכולים לעמוד בכך, מזונות יוכלו להיות משולמים גם באותה תקופה.

הוצאה לפועל מזונות

החלטה בדבר מזונות הינה החלטה בעלת תוקף מחייב של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לכן, אי קיום מתן המזונות כפי שנפסק, מהווה הפרה של החלטת בית המשפט. ההפרה יכולה לגרום לסנקציות: בין היתר – הטלת קנס, צו עיכוב יציאה מן הארץ וכן הליך הוצאה לפועל. הליך הוצאה לפועל הוא – שבעת פתיחת התיק, ייחשב מגיש פסק הדין בתור "זוכה", ומי שאינו משלם את המזונות יכונה "החייב". ראשית, יפעלו בלשכת ההוצאה לפועל באזהרה כנגד החייב בה: יודיעו לחייב על פתיחת הליך הוצאה לפועל וכן יצורף שובר לתשלום. 21 ימים לאחר האזהרה ובמידה לא שולם השובר, רשאית לשכת הוצאה לפועל לפעול אקטיבית לגביית החוב, וזאת בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן: "חוק הוצאה לפועל").

יוסבר: על פי החוק, יכולה הלשכה לעקל את רכושו של החייב או את חלקו, בהתאם לגובה החוב, לדוגמא: עיקול רכב, עיקול בנק, עיקול מיטלטלין ואף הגבלות כמו צו עיכוב יציאה מן הארץ וכדומה. קיים מסלול ייחודי למזונות, שבו פועלת לשכת ההוצאה לפועל באופן עצמאי, במתן צווי עיקולים למסרב לתשלום. חשוב לציין כי כאשר מדובר במזונות ילדים, אזי בעת אי התשלום, יועברו כספי המזונות מטעם ביטוח לאומי, אם כי בתעריפים מופחתים, וזאת כדי להבטיח את טובת הילד. במקרים אלו, יהיה חוב לחייב בביטוח לאומי. אלו, יוכלו לפתוח בעצמם בהליך הוצאה לפועל.

סיכום:

בעת פרידה של בני זוג עם ילדים משותפים, מתרחשים מצבים שבהם הופכים הילדים ל"קלפי מיקוח" בהליך הגירושין, דבר הפוגע בקבלת ההחלטות ובתכלית הגידול של ילדים. אחת הדרכים לכך היא אי תשלום מזונות. מלבד סנקציות שיכולות להגיע בעת אי תשלום, יש לזכור שהפגיעה בסופו של דבר, היא על הילדים. בכל הנוגע למזונות ילדים, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה על מנת להכיר בהשלכות של כל החלטה.