רשלנות רפואית בהריון על רקע בדיקת מי שפיר

במהלך חודשי ההיריון האישה ההרה צריכה לעבור מגוון בדיקות בכדי לוודא שההריון מתנהל באופן תקין - לשלול פגמים והתפתחות לקויה של העובר, וכן גורמי סיכון לבריאות האישה. רשלנות רפואית בבדיקות בהריון עלולה להוביל לסיבוכים בהריון, לנזקים בריאותיים לעובר או לאישה ואף לסכן את חייהם.

בדיקת מי שפיר היא אחת מן הבדיקות המבוצעות במהלך הריון, ומטרתה לאבחון מחלות גנטיות ולמעשה לוודא כי העובר אינו סובל מפגמים כלשהם. באמצעות בדיקת מי שפיר ניתן לאבחן מחלות ותסמונות שונים כמו תסמונת דאון, סיסטיק פיברוזיס, תסמונת איקס שביר, תסמונת בלום ומחלת גושה.

ביצוע בדיקה זו חשובה במיוחד במידה ולאחד או לזוג ההורים נטייה תורשתית למחלות או מצבים בריאותיים שונים, וכן במידה וישנם גורמי סיכון הנוגעים לדוגמא לגיל האישה, ההיסטוריה הרפואית שלה או אורח חייה. ביצוע בדיקת מי שפיר חשובה במיוחד גם במקרים בהם קיים חשד למום אצל העובר. תוצאות בדיקות בלתי תקינות של בדיקת שקיפות עורפית או בדיקת חלבון עוברי יכולות להעלות חשד כזה.

בדיקה זו נערכת בדרך כלל בין השבועות ה-16 וה-20 להריון, אך במקרים בהם סבור הרופא כי ישנה סכנה ממשית להריון, מבוצעת הבדיקה גם בשלב מאוחר יותר בהריון. היתרון שבביצוע בדיקה זו היא שתוצאות בדיקת מי שפיר מאפשרות להורים להחליט באופן מושכל האם להמשיך את ההריון או לא במידה ונמצאו פגמים אצל העובר. עם זאת, בדיקת מי שפיר טומנת בחובה סיכונים כמו פגיעה בעובר או באשה או היווצרות סיבוכים כגון זיהום או תסחיף מי שפיר.

כאשר ישנו חשד לרשלנות בהריון על רקע בדיקת מי שפיר מומלץ להתייעץ בהקדם האפשרי עם עורך דין רשלנות רפואית, ורצוי עם עורך דין בעל ניסיון בניהול תיקי רשלנות בהריון, שכן תחום הרשלנות הרפואית הינו מורכב ביותר וכולל בתוכו תחומים שונים. עורך דין רשלנות רפואית מקצועי ומנוסה ידע לבחון את נסיבות המקרה ולבדוק ראשית האם יש עילה להגשת תביעת פיצויים, ובמידה וכן, האם ישנה כדאיות בכך עבור הצד שנפגע בעקבות הרשלנות.

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר יכולה להתרחש עוד טרם ביצוע הבדיקה, במהלך ביצוע הפרוצדורה הרפואית, וכן לאחריה. בין העילות אפשריות להגשת תביעת רשלנות בהריון בהקשר זה:

• הרופא לא הפנה את האישה ההרה לביצוע בדיקת מי שפיר למרות גורמי סיכון אצל אחד ההורים או שניהם.
• הרופא לא בדק כראוי האם האישה סובלת מרגישויות מיוחדות ובחן כנדרש את ההיסטוריה הרפואית, ולכן נערכה הבדיקה למרות שהיא לא היתה מתאימה לעבור את ההליך.
• העובר או האם נפגעו עקב החדרת המחט באופן רשלני.
• בדיקת מי השפיר נעשתה ללא מעקב אולטרסאונד כפי שמתבקש.
• ביצוע בדיקת מי השפיר על ידי רופא בלתי מוסמך או בלתי מיומן.
• הבדיקה בוצעה בלי הסכמה מדעת של האישה, כלומר מבלי שניתן לה הסבר מלא לגבי הבדיקה והסיכונים שבביצועה.
• ביצוע רשלני של הבדיקה שהוביל לקבלת תוצאות שגויות.
• רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקה - אי אבחון מומים או קביעה שגויה כי העובר סובל מפגמים.
• אי הפניית האשה ההרה לבדיקות נוספות למרות שהתגלו ממצאים אשר יכולים להעיד על התפתחות לא תקינה של העובר בתוצאות בדיקת מי השפיר.
• התרשלות במעקב אחר מצב האישה לאחר ביצוע בדיקת מי שפיר.
• רשלנות במתן מלוא המידע להורים על כלל הבדיקות האפשריות.

במידה והיתה רשלנות באבחון תוצאות הבדיקה וכתוצאה מכך נולד ילד אשר סובל מפגמים או מומים קשים, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון בעילת הולדה בעוולה. הטיעון שמעלה התביעה במקרים כאלו הוא שהרשלנות שללה מן ההורים את זכותם להחליט האם להמשיך את ההיריון או להפסיקו.