בקע דיסקוס- פרשנות סעיף 37 (10)(ב) למבחני הנכות

עובדים רבים סובלים מנזקים כאלה ואחרים בעמוד שדרה, בין כתוצאה ממאמץ יתר המופעל על גבם, ובין מחבלות שונות המתרחשות במהלך עבודתם.

לרוב מתאפיינות פגיעות הגב הנגרמות לעובדים בחבלות לחוליות ולדיסקים הבין חולייתיים, בדרך של בלט דיסק- בו הדיסק המצוי בין החוליות מתבלט החוצה מגבולות המבנה הגרמי של החוליות . או בדרך של בקע או פריצת דיסק- בו מתבלט החומר הפנימי של הדיסק דרך הציפוי הסיבי החיצוני שלו, ולעיתים עלול לגרום נזק לתפקוד העצב שיכול לבוא לביטוי בלחץ על שורשי העצב , הרצועות ומבנים אחרים ויכול להוביל לכדי אובדן תחושתי, חולשת שרירים וכיוצא בזה.

יוצא איפוא, כי מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.

אם כך, נשאלת השאלה מה דינו של עובד אשר נזקיו מתאפיינים גם בפגיעה תפקודית וגם בפגיעה נוירולוגית. האם יש לזכותו בשתי הנכויות גם יחד ?

בעניין זה קובעת הוראת תקנה 37 (10) ב , כדלקמן:

" 37 

(10) תסמונת של בקע הדיסקוס

ב. כשקיימת הפרעות: ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי." 

מקרים שונים שעניינם נגע לשאלת פרשנות הוראת תקנה 37 (10)(ב) הובאו לא אחת לפתחו של בית הדין להעבודה.     

תיק עבל 254/08 , אשר נדון לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים עסק בשאלה זו .

באותו מקרה דובר על חשמלאי בניין אשר נפסקה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור % 10 בגין פגיעה בעצב השיאטיקוס ( נכות נוירולוגית ). כאשר לאחר כך, במסגרת תביעה להחמרת מצב שהגיש על פי תקנה 36 נמצא כי הוא סובל מפגימה נוספת של הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני ( נכות אורטופדית ). הגם שכך, החליטה הועדה הרפואית לעררים שלא להגדיל נכותו הרפואית הצמיתה לאור הוראת תקנה 37 (10)(ב). בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב אשר בפניו הוגש ערעור על החלטה זו דחה את הערעור. 

על פסק דין זה, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי , אשר בבסיבה טען המערער, כי היות ונמצא שהוא לוקה בשתי הנכויות גם יחד, אזי הפרשנות התכליתית של סעיף 37 (10)(ב) למבחני הנכות מוליכה בהכרח למסקנה כי יש ליישם לגביו את שתי הנכויות.    

בית הדין הארצי לעבודה דחה טענת המערער, תוך שהוא מתייחס להלכה הפסוקה שנקבעה על ידו בבר"ע 553/07 , אשר אושר בבג"צ 9516/03 .

בית הדין קבע, כי לשון תקנה 37 (10)(ב) היא ברורה, כאשר היא מעמידה את הברירה לקבוע נכות, או בגין הנכות הנוירולוגית או בגין הנכות האורטופדית.     

בהנמקתו קבע בית הדין, כי מתקין התקנות היה ער לכך, שייתכן שאותו ליקוי יתבטא במספר נכויות. כך למשל תקנה 11 (ד) הדנה בקביעת נכויות באותו פרק , ולפיה יש להעניק נכות אחת , גם כאשר נמצאו מספר פגימות באותו פרק בין אם הגבלת תנועה או פגיעה שרירית, לרבות פגימה עצבית. 

בית הדין סייג וקבע, כי אומנם תקנה 11 (ד) עוסקת בפגיעות שקרו באותו פרק, בעוד שתסמונת בקע הדיסקוס בעמוד שדרה יכול שתביא לידי נכות עצבית לא באותו פרק, כך למשל בגפיים תחתונות. 

אולם, בשל כך תוקנה תקנה 37 (10)(ב) העולה בקנה אחד עם שיטת מתקין התקנות לעניין מתן נכות בגין פגימה אחת המוצאת ביטוי במספר נכויות, ולפיה תיקבע נכות אחת ,זו הגבוהה מבין השניים. 

גיל סמרה, משרד עורי דין ונוטריון

טלפון : 03-9511126 

מייל : gil@samara-law.co.il

אתר:  www.samara-law.co.il