בקשה לצו ירושה - להלכה ולמעשה

אם יש נושא משפטי שנוגע בכל אדם ואדם, הרי שזהו דיני הירושות והצוואות. הסיבה לכך די ברורה: אין אדם שבמהלך חייו, לא ייתקל בסיטואציה, שבמסגרתה יהיה עליו להסדיר נושא של ירושה, או צוואה, או להגיש בקשה לצו ירושה, והדוגמאות עוד רבות. ככלל, הדין בישראל, בכל הנוגע לירושות וצוואות, קבוע בחוק אחד, אשר נקרא "חוק הירושה, התשכ"א–1965 (להלן: "חוק הירושה")". מכאן, שבמאמר שלפניכם/ן, נסקור בקצרה את הדין באשר לירושות וצוואות בישראל, וכל זאת נכתב לידיעתכן\ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים:

חוק הירושה:

כאמור, חוק הירושה הוא החוק אשר מסדיר במדינת ישראל, את דיני הירושה והצוואה. החוק מגדיר מהי ירושה, מהי צוואה, כיצד ניתן לממש ירושה וכיצד ניתן לממש צוואה. זאת ועוד, חוק הירושה קובע מי זכאי להוריש, ומי זכאי לרשת אדם אחר. חוק הירושה קובע ברירת מחדל, במקרה שבו אדם לא ערך צוואה בימי חייו, ובהתאמה – קובע כיצד ניתן לערוך צוואה ובאילו דרכים. חוק הירושה מקנה גם את הסמכויות הרלוונטיות לגורמים הנוגעים לצוואה, החל מרשם הירושה ועד לסמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, בתחום הירושות והצוואות. זאת ועוד, חוק הירושה קובע הוראות לעניין מינוי מנהלי עיזבון במקרים מיוחדים ועוד. נסכם נקודה זו, בכך שנשוב ונדגיש, כי חוק הירושה הוא חוק משמעותי מאוד, ארוך ומורכב, שמצריך הבנה וידע משפטי נרחב.

מהי ירושה?

למעשה, כאשר אדם נפטר, יורשיו יהיו: או יורשים לפי צוואה, או יורשים בהתאם לברירת המחדל החוקית הקבועה בחוק הירושה, דהיינו – היורשים לפי דין. אם אדם ערך צוואה בימי חייו, הרי שהוראות הצוואה, במידה וזו נערכה לפי דין, הן אלו שתחייבנה. אך במקרה שבו אדם לא ערך צוואה, קובע חוק הירושה, כי היורשים של האדם שנפטר, יהיו היורשים לפי דין, כך בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה. הסעיף הזה קובע כי בהיעדר צוואה, יורשיו של אדם, יהיו מי שהיה או הייתה בן או בת זוגו בחייו, אשר יהיו זכאים למחצית מן העיזבון של המנוח (עיזבון – הוא מסת הרכוש של האדם שנפטר). כמו כן, למחצית השנייה של העיזבון, יהיו זכאים ילדיו של המנוח, יחדיו. אלו בעצם היורשים לפי דין. במקביל, במידה ואדם נפטר ללא ילדים ובת זוג, הרי שאז, מדינת ישראל היא זו אשר תירש אותו.

מהי צוואה?

כאמור, הורשה יכולה להתבטא בשתי דרכים: או לפי דין, כפי שתיארנו לעיל, או בהתאם לצוואה. כלומר, אדם יכול, עוד בחייו, לקבוע הוראות לעניין יורשיו. נחדד – אדם יכול לערוך צוואה, ולקבוע במסגרתה, מי יירש אותו. צוואה בהתאם לחוק הירושה, יכולה להיערך בארבע דרכים: בכתב – זו בעצם הדרך השכיחה ביותר. אדם עורך צוואה בכתב, בגפו, חותם עליה ומציין את התאריך. בפני עדים – צוואה זו היא בעצם צוואה בכתב, אך כזו שנערכת בפני שני עדים, שגם הם חותמים על הצוואה. בפני רשות – אדם יכול לערוך צוואה באמצעות הפקדה, או הקראה לפרוטוקול של בית המשפט, או רשם הירושה, או בית דין דתי. בעל פה – צוואה בעל פה היא צוואת ברירת מחדל, וניתן לערוך אותה רק כאשר אדם גוסס, ומאמין שהוא עתיד למות בזמן הקרוב. צוואה בעל פה תיערך בפני שני עדים, אשר יסורו לאחר מכן, בהקדם, לרשם הירושה ויפקידו בידיו זיכרון דברים שרשמו בעת הקראת הצוואה. במידה והמצווה לא נפטר בתוך חודש לאחר מסירת הצוואה בעל פה, הרי שהאחרונה תבוטל מאליה.

איך מממשים ירושה וצוואה?

כדי לממש ירושה, ללא צוואה, יש להגיש בקשה למתן צו ירושה לרשם הירושה: יש למלא טופס ייעודי, ולפרסם את דבר הצו. בחלוף תקופה, ובהיעדר התנגדויות, יינתן צו ירושה, אשר מכוחו ניתן יהיה לממש את מלוא הרכוש של העיזבון ולחלק אותו כמצוות הדין. לעומת זאת, כדי לממש צוואה, יש לפעול באופן דומה ולהגיש בקשה למתן צו קיום צוואה. כאן, רשם הירושה יבחן את הצוואה, וכן יפרסם הודעה בעניין. בחלוף תקופה ובהיעדר התנגדויות, יינתן צו קיום צוואה. אגב, אם הוגשה התנגדות לאחד הצווים, הרי שאז, בית המשפט לענייני משפחה, הוא זה אשר ידון בהתנגדות.

לסיכום:

ענייני ירושות וצוואות הם עניינים מורכבים, שמצריכים ידע וניסיון משפטי. לכן, בעת הצורך, כדאי מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.