זכויות עובדת בהריון

נשים רבות פונות למשרדי מיואשות, בחשש שנגזר עליהן לאבד את זכויותיהן במקום עבודתן עקב הריונן. על מנת לעשות סדר אחת ולתמיד בכל הנוגע לזכויות העובדת בהריון, בחרתי להציג תיק אשר טופל במשרדי ונחל הצלחה מסחררת על מנת להוכיח לנשים רבות שאסור להתייאש, ושהעמידה הצודקת על הזכויות משתלמת לבסוף.

וכך היה: באחד מן הימים פנתה אלי מיכל, אשר היתה מועסקת על ידי חברה קטנה כיועצת פרויקטים מזה שמונה שנים. לפני כשנתיים נישאה מיכל לבחיר ליבה, ומטבע הדברים החלו השניים בניסיונות להרות. כאשר נודע למיכל לשמחתה הרבה כי היא בהריון, נהגה באופן הראוי להערכה עת ניגשה למנכ"ל החברה כבר בחודשים הראשונים להריונה והודיעה לו על היותה בהריון, וזאת על אף כי יכלה לשמור את הדבר לעצמה עד להיותה בחודש החמישי להריונה כקבוע בחוק, וזאת מתוך אמונה ותקווה כי ישמח בשמחתה על המאורע. אולם, לאכזבתה הרבה גילתה מיכל כי חרף התקופה הארוכה בה מילאה את תפקידה לשביעות רצונם המלא של ממוניה, לא רק שאין המנכ"ל שמח בשמחתה, אלא ההיפך הגמור הוא הנכון. או אז גילתה מיכל לדאבונה כי המנכ"ל שם לו למטרה להקשות עליה את עבודתה ולגרום לה להתפטר ביוזמתה מעבודתה, שכן על פי חוק אינו רשאי לפטרה כאשר היא בהריון.

מיכל פנתה למשרדנו מדוכדכת ואובדת עצות, כשהיא על סף התפטרות ממקום עבודתה עקב התנאים הבלתי נסבלים.

עודדנו מייד את מיכל, עת הסברנו לה כי החוק במצב זה עומד לצידה. הסברנו למיכל מהן הזכויות המגיעות לה כעובדת בהריון:

איסור צמצום היקף משרה של עובדת בהריון -

ראשית למעבידה של מיכל אסור לפגוע בהיקף משרתה בכל דרך העלולה לגרום לכך שהכנסותיה יפחתו, בין אם מדובר בהפחתת שעות עבודתה ובין אם מדובר בהעברתה מעובדת המקבלת שכר חודשי (גלובאלי) לעובדת המקבלת שכר יומי/שעתי באופן שגורר אחריו הפחתה בשכר. ויודגש - איסורים אלה חלים גם בכל הנוגע לעובדת אשר נעדרה עקב טיפולי פוריות, בכפוף לתנאי החוק. 

יש לציין כי איסור זה חל על כל עובדת אשר עובדת במקום עבודתה למעלה משישה חודשים בין אם מדובר בעובדת קבועה ובין אם מדובר בעובדת זמנית.

היעדרות לצורך מעקב רופא ובדיקות רפואיות -

הריון הינו מצב בריאותי אשר על פי חוק דורש פיקוח ומעקב רפואי ועל כן מיכל זכאית להעדר מעבודתה לצורך בדיקות רפואיות עקב ההריון בלא שהיעדרות זו תנוכה משכרה על פי הכללים הבאים:  

•אישה המועסקת בשבוע עבודה מלא למשך יותר מ-4 שעות עבודה ביום, זכאית ל- 40  שעות היעדרות במהלך תקופת הריונה.

•· אישה המועסקת בשבוע עבודה מלא למשך פחות מ-4 שעות עבודה ביום, זכאית ל -20 שעות היעדרות במהלך תקופת הריונה.

תקופת שמירת הריון -

מיכל כעובדת בהריון, רשאית להעדר מעבודתה במהלך הריונה באם התגלה צורך רפואי בשמירת הריון מבלי שהדבר יפגע בזכויותיה ובוותק שלה אצל המעביד, ובתנאי יש בידה אישור על הצורך בשמירת הריון מרופא.

עם זאת, מיכל כעובדת הנמצאת בשמירת הריון לא תהיה זכאית לתשלום בגין התקופה כדמי מחלה אלא כקצבה מהמוסד לביטוח לאומי (על פי תנאי הזכאות בתקנות הביטוח הלאומי - גמלה לשמירת הריון) וזאת במידה ומדובר בתקופת היעדרות העולה על 30 ימים. ככל שמדובר בתוקפה קצרה יותר, מיכל לא תהיה זכאית כלל לתשלום בגין תקופה זאת. עם זאת חשוב לציין כי אם מדובר בהיעדרות חלקית (של כמה שעות ביום) במשך תקופה העולה על חודש ימים אזי מיכל תהיה זכאית לתשלום גמלה חלקית מביטוח לאומי.

עבודת לילה -

כאשר מיכל תכנס לחודש החמישי להריונה יחול על המעביד האיסור להעסיק אותה בעבודת לילה (כהגדרתה בחוק שעות עבודה ומנוחה: עבודה שלפחות שעתיים ממנה הן בין השעות 22:00 בלילה ועד 06:00 בבוקר), במידה והודיעה על סירובה זה בכתב.

עבודה בשעות המנוחה וכן עבודה בשעות נוספות - 

מעבידה של מיכל, ביודעו כי היא מצויה בחודש החמישי להריונה, אינו רשאי להעסיק אותה בעבודה בשעות נוספות, וכן אינו רשאי להעסיק אותה בשעות המנוחה, כפי שהן מוגדרות בחוק.  עם זאת ועל אף האמור לעיל יכולה מיכל לבחור באמצעות הסכמתה בכתב ובכפוף לאישורו רופא כי אין הדבר יזיק לה להיות מועסקת בשעות נוספות בעבודתה, באם תחפוץ בכך.

פיטורי עובדת בהריון -

מעבידה של מיכל חל איסור לפטרה, אלא אם קיבל היתר מיוחד לכך משר העבודה והרווחה. איסור זה הינו בתוקף כל תקופת ההריון, חופשת הלידה, ואף 60 ימים לאחר החזרה מחופשת הלידה (אשר אינם חופפים עם תקופת ההודעה המוקדמת בת 30 הימים). איסור זה חל בין אם מיכל הינה עובדת קבועה ובין אם מיכל עובדת זמנית, ובתנאי שהיא מועסקת במקום עבודתה למעלה משישה חודשים.

חשוב לציין כי לו מיכל היתה מועסקת במקום עבודתה תקופה הפוחתת משישה חודשים, למעביד שלה הייתה עומדת הזכות לפטר אותה מעבודתה ללא צורך בקבלת היתר מיוחד זה, ובתנאי שהפיטורים לא נעשו בקשר עם ההריון.

לאחר שהבינה מיכל את כל זכויותיה והמגבלות החלות על המעסיק, חזר הסומק ללחייה, והיא ביקשה כי נייצג אותה בהליך, ונפעל להפסקת התנהגותו הטורדנית של המעסיק על מנת להביא אותה למצב בו תאמר נואש ותתפטר. לפיכך, דאגנו לשלוח מכתב חריף למעסיק על מנת שיחדול מדרכו הקלוקלת ויפעל על פי האמור בחוק. המעסיק של מיכל קיבל את מכתבנו בתדהמה, ובשיחות שערך עם משרדנו הובהרו גם לו מלוא הזכויות להן זכאית מיכל, והודגש בפניו כי באם לא יקפיד על קיום מלוא זכויותיה, לא תיוותר לנו ברירה אלא לפנות לבית הדין.

זה כבר עשה את העבודה... עוד באותו השבוע הגענו לפשרה עם המעסיק לפיה מיכל לא תידרש עוד לפקוד את מקום עבודתה, ותמשיך לקבל משכורת כרגיל בכפוף להתחייבות שלא להגיש תביעה נגד המעסיק. כך, שימחת החיים שבה לחייה של מיכל, שכן זכתה בחופשה בלתי צפויה וזאת אף מבלי להפסיד את שכרה.

החודשים נקפו ומיכל הנרגשת שואלת מה יהיו זכויותיה לאחר הלידה.

להלן פירוט הזכויות:

חופשת לידה -

לאחר הלידה המיוחלת, תהיה זכאית מיכל לחופשת לידה בת 14 שבועות. באם תחליט מיכל להקדים את חופשת לידתה, מכל סיבה שתמצא לנכון, תוכל לצאת לחופשת לידה אף 6 שבועות טרם הלידה ולהשלים את יתרת התקופה לה היא זכאית לאחר הלידה, קרי עוד 8 שבועות. אם חופשת הלידה הקבועה בחוק לא תספיק למיכל, והיא תחפוץ להישאר עם בנה לאחר תום חופשת הלידה, באפשרותה לצאת לחל"ת (חופשה ללא תשלום) בהתאם לותק שלה במקום העבודה.

ההימצאות בחופשת הלידה אינה גורעת בכל זכויות העובדת המושפעות מהוותק (פיצויי פיטורים, דמי הבראה, הפרשות לקרן הפנסיה, וכדומה)

היעדרות כתוצאה מהפלה (חלילה)-

עובדת אשר הפילה את עוברה זכאית להעדר מעבודתה למשך שבוע לאחר ההפלה ללא כל צורך באישור רפואי מיוחד. עם זאת, במידה וקיבלה העובדת אישור רפואי לכך, רשאית העובדת להעדר מעבודתה לתקופה של עד 6 שבועות.

דמי לידה -

כל יולדת אשר הינה עצמאית או שכירה העובדות בארץ אשר צברה מינימום חודשים בהם שולמה לה דמי ביטוח לאומי באחת מהדרכים הבאות: ע"י מעסיק אצלו הועסקה כשכירה/ כעצמאית ובמידה והפרישה סכומים לביטוח לאומי/ כאשר הייתה מצויה בחופשת לידה (עבור לידה קודמת)/ כאשר הייתה מובטלת וקיבלה דמי אבטלה וכיוצ"ב.

שיעור דמי הלידה - הינו 100% משכר העובדת כפי שנשתלם לה בתקופה שטרם הלידה עד לסך של כ  37,000₪ לחודש (משתנה מעת לעת).

תקופת הזכאות -

העובדת זכאית לדמי לידה על פי התקופות הבאות:

1. לתקופה המירבית בת 14 שבועות (98 ימי זכאות)- כאשר צברה 10 חודשים בהם שולם לה ביטוח לאומי מתוך 14 החודשים שלפני חופשת הלידה או כאשר צברה 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני חופשת הלידה.
2.  למחצית הזכאות, תקופה של 7 שבועות - כאשר צברה 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני חופשת הלידה.

אישה שעבדה גם כשכירה וגם כעצמאית - יחושבו חודשי הביטוח בנפרד לכל עבודה.

התפטרות בדין פיטורים -

בסעיף 7א לחוק פיצויי פיטורים נקבע כי עובדת אשר התפטרה לצורך טיפול בתינוקה במהלך תקופה של 9 חודשים לאחר לידתה, ניתן יהיה לראות את התפטרותה כפיטורים לעניין זכאותה לקבלת פיצויי פיטורים.

חשוב לציין כי סעיף זה עשוי לחול גם על אב אשר מעוניין להתפטר מעבודתו לצורך טיפול בילדו, ובתנאי שהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

א.      התינוק מצוי בטיפולו או חזקתו של העובד מחמת מחלה ו/או נכות של בת הזוג.

ב.      בת זוגו עבדה ברציפות במשך 6 חודשים רצופים טרם יום התפטרות העובד.

ג.      בת הזוג עבדה כעצמאית במשך תקופה של 12 חודשים רצופים לפני מועד הלידה, ולא הפסיקה את עבודתה לצורך טיפול בתינוק.

דמי אבטלה -

עקרונית עובדת המתפטרת מעבודתה לאחר לידה תאלץ להמתין תקופה בת 90 ימים עד שתהיה זכאית לתשלום דמי אבטלה.

יחד עם זאת, עובדת תהיה זכאית לקבלת דמי אבטלה מיד עם סיום עבודתה במידה ועזיבתה הייתה מוצדקת, על פי החוק והתקנות של ביטוח לאומי כגון: עקב שעות עבודה ארוכות, משרה מפוצלת, מרחק וכו'.

וכך, מיכל אשר בסיוע משרדנו זכתה לקבל את מלוא זכויותיה, לרבות פיצויי פיטורים מלאים מגדלת היום את בנה באושר (ועושר...), ויודעת היום לספר לכל עובדת בהריון שאסור לוותר- צריך רק לדעת איך לפעול!

הכותבת הינה עו"ד ליאת שטיין

03-6245588  054-3050957

 www.hamishpat.co.il

למאמרים נוספים לחץ כאן