חיוב בתשלום שיק' גם ללא חתימת בעל השיק

השתלשלות המקרים בקצרה:

התובע סיפק סחורה של אלומיניום בבית אדון כהן,  במהלך העבודה ביקש  התובע מהנתבע תשלום על החשבון, האחרון אשר שהה בחו"ל באותו עת, ביקש מהתובע לקחת שיק מהשכנה ע"ס 20,000 ₪ דחוי ל 30 יום
בינתיים התגלע סכסוך בין השנים על אופי העבודה, ובהגיע יום פירעון השיק סורב לגביה בבנק כיוון שבוטל ע"י הנתבע.

התובע הגיש את השיק לגביה בהוצל"פ, ע"י ב"כ עו"ד יוסף ויצמן, הנתבע הגיש התנגדות, ומנקודה זו התחיל פסה"ד להתגלגל.

הנתבע טען כי הוא לא חתם על השיק וכי חתימתו זויפה, ומנגד טען התובע כי קיבל שיק חתום, וכי סיבת החזרה הינה יחסי העבודה בין השנים ולא אמיתות החתימה.

בתחילה נדחתה ההתנגדות אצל כב\' הרשמת הינדה שרון, בהמשך הוגש ערעור כנגד דחית ההתנגדות אשר התקבל הערעור והחזיר את התיק לבית משפט השלום אצל כב\' השופט דלוגין יאיר לשם הכרעה במס\' שאלות אשר עלו במהלך הדיון.

במהלך הדיון עלו שאלות מהותיות אשר ניסו להכריע את הכף לטובת אחד מהצדדים, כאשר התובע עדרש להוכיח כי השיק נמסר מתוך כוונת תשלום לתובע ואפילו שיתכן והחתימה אינה של הנתבע, חייב האחרון בתשלום מלוא ההמחאה לפי דיני השליחות, (של מי שכנראה חתם בהרשאתו) או לפי דיני החוזים שכן היה יחסי עבודה שהנתבע לא הסכים לדון בהם. הנתבע חתר כל העת לכיוון של דיני השטרות, בהם נאמר מפורשות כי שטר שלא חתום ע"י בעליו לא נחשב לשטר חוב כשיר לגביה ויש לבטל את השטר ללא קשר לכל דין אחר ואופן הצורה בה הגיע השיק לתובע.

כב\' השופט דלוגין בפסק דין ארוך ומפורט דן בכל השאלות אשר עלו על הפרק, והכריע באופן חד וברור כי התובע הוכיח שאע"פ שאין חולק שהשיק לא היה חתום ע"י בעליו, ולמרות שלא הוכח כי אכן חתימת בעל השיק בעצמו מתנוססת עליו, חייב הנתבע בתשלום מלוא השיק! וזאת כיוון שהחותם  על השיק היה בשליחות מפורשת של בעל השיק, וברצונו המוחלט של בעל השיק ברגע נתינתו, וטענת זיוף מאוחרת כמוה "כעדות כבושה" ולוקה בחוסר אמת, וא"א להתעלם כי חדר לענייננו דיני השליחות אשר השתלבו עם דיני השטרות ויצרו את החיוב הסופי על השיק. 

מסקנת פסה"ד היא כי לא די בדיני השטרות לכשעצמם, וכי בית המשפט נכנס לעובי הקורה בדיני שטרות ואף משלים פרטים מהותיים בשטר וזאת לפי חוקים ודינים אחרים.