חשיבותו של צו קיום צוואה

מה זה בכלל צוואה ?

צוואה זה מסמך משפטי, במסגרתו מורה אדם מה יעשה ברכושו לאחר מותו. על מנת שלצוואה יהיה תוקף משפטי מחייב, ראשית יש לערוך אותה בצורה ובאופן הקבועים בחוק (צורנית ומהותית), ושנית יש לקבל צו מאת גורם מוסמך, כגון הרשם לענייני ירושה או בית הדין הרבני, הקובע כי הצוואה תקפה. צו כזה נקרא "צו קיום צוואה".

על מנת לקבל צו קיום צוואה, יש צורך להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשות המוסמכת, בצירוף רשימת המסמכים הנלווים הקבועה בדין, וכן לשאת בתשלום אגרות המדינה. לאחר קבלת צו קיום הצוואה, יהא תוקפו של צו קיום הצוואה כלפי כל העולם, והיורשים על פי צו קיום הצוואה יהיו רשאים לפעול בשם עזבונו של המנוח המצווה. ככל והצוואה נערכה בצורה שאינה מקיפה את כל נכסיי המצווה, יהיה צורך להנפיק כלפי הנכסים שאינם כלולים בצוואה, צו קיום ירושה. עם זאת יש לזכור, כי בכל הנוגע לנכסים המופיעים בצוואה, הצוואה גוברת על דיני הירושה הכלליים.

צו קיום צוואה יינתן בישראל לגבי מוריש, אשר בסמוך למועד פטירתו היה מקום מושבו בישראל ויטופל על ידי לשכת הרשם לענייני ירושה / ביה"ד הרבני המוסמך, במחוז בו נפטר המנוח המצווה, וזאת מבלי קשר באם הנכסים נשוא הצוואה נמצאים בישראל או מחוצה לה. ככל והמוריש לא היה תושב ישראל, אך הוריש נכסים הנמצאים בישראל, במסגרת צוואתו, תועבר סוגיה זו להכרעת בית המשפט לענייני משפחה.

במידה וישנה מחלוקת לגבי כשרות הצוואה, נניח כי יורש או בן משפחה של המנוח מרגיש כי קופח בצוואה וטוען כנגד כשרותו של המצווה בעת עריכת הצוואה, עובר הטיפול בסוגיה לידי בית המשפט לענייני משפחה המוסמך. היות ולעיתים אין היורשים ממהרים להגיש צו קיום צוואה, ולעיתים מתמהמהים שנים רבות, עלולות לעלות שאלות מתחום דיני הירושה, כגון יורש אחר יורש (במידה ואחד היורשים נפטר), יורש "חדש", כגון צאצא של יורש אשר בינתיים נפטר וכיוצ"ב. יוער כי אין אדם חייב להוריש בצוואה ולו פרוטה אחת, ליורשים הטבעיים שלו, וכך יכול המוריש לצוות בצוואה את כל רכושו לטובת אוצר המדינה או עמותה מסוימת הקרובה לליבו. כן יכול יורש גם לצוות כי רכושו לא יועבר ליורש פוטנציאלי מסוים, כך שהצוואה לא חייבת להיות על דרך החיוב – מי כן יירש את העיזבון, אלא יכולה להיות על דרך השלילה – מי לא יירש מהעיזבון, וזאת כל עוד מצוין יורש אחד לפחות שכן יירש את העיזבון.

ישנן 4 סוגי צוואות, כאשר הצוואה הטובה ביותר, לעניות דעתנו, היה צוואה בכתב בפני עדים, אשר אינם יורשים בעצמם על פי הצוואה, ורצוי כי מי שיהיה חתום כעד על הצוואה, יהיו עורך הדין שערך את הצוואה ומי ממשרדו, כך שלא יהא שום קשר ולו עקיף, בין העדים החתומים על גבי הצוואה לבין היורשים על פיה. לצוואה ולצו קיום הצוואה דרישות צורניות ומהותיות שונות, המופיעות בחוק הירושה ובתקנות הירושה, וכן בחלקן פרי פסיקת בתי המשפט בארץ, ואין ברצוננו להלאות את הקוראים בדקי דקויות אלו, אלא נציין את העיקר, והוא שהצוואה תהא כתובה בעברית, ערבית או אנגלית. ככל והצוואה תהא רשומה בשפה אחרת משלושת הנ"ל, יהא על מבקש צו הקיום לצרף לבקשתו תרגום נוטריוני של הצוואה, לאחת משלושת השפות דנא.

צו קיום צוואה במקרה של צוואה הדדית:

בגדול, צוואה הדדית הינה צוואה בה בני זוג מחליטים לערוך צוואה אחת או שתי צוואות הדדיות הקשורות זו בזו, לפיהן הנפטר הראשון מוריש את רכושו (במלואו או בחלקו) לבן הזוג הנותר בחיים, ורק לאחר שבן הזוג השני הולך לעולמו, עוברת הירושה ליורשים האחרים (לרוב, הצאצאים של בני הזוג). לעניין צוואה הדדית, יש צורך להוציא שני צווי קיום צוואה, גם אם מדובר בצוואה הדדית שנערכה במסמך אחד. צו הקיום הראשון יוצא ע"י בן הזוג הנותר בחיים, כנגד רכושו של בן הזוג שנפטר, ולאחר פטירתו של בן הזוג השני, יוצא צו קיום צוואה שני, ע"י היורשים של בני הזוג. כעיקרון, מטרתה של הצוואה ההדדית להגן על בן הזוג הנותר בחיים, מפני יורשים חמדניים וחסרי סבלנות, ובכך לאפשר לבן הזוג הנותר בחיים להמשיך ולנהל את אורך החיים ורמת החיים לה היה רגיל טרם פטירת בן הזוג המנוח.

צו קיום הצוואה ומנהל העיזבון:

מנהל עיזבון הינו אדם הנאמן על נכסי העיזבון וחלוקתם כקבוע בצוואה ובצו הקיום הנלווה לה. ניתן לקבוע את זהותו של מנהל העיזבון בצוואה עצמה, ואין כל מניעה כי מנהל העיזבון עצמו יהא יורש. כמנהל עיזבון יכול להתמנות יחיד, תאגיד או המדינה – באמצעות האפוטרופוס הכללי, שהינו גוף ייעודי במשרד המשפטים. מנהל העיזבון מתמנה ע"י הרשם לענייני ירושה או ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה המוסמך, וזאת בהיעדר הסכמה על זהות מנהל העיזבון, ועל מנהל העיזבון יחולו החובות הקבועות בחוק לעניין זה, כגון הגשת פרטה ודוח על פעולותיו לאפוטרופוס הכללי, וכן יהא זכאי מנהל העיזבון לשכר מהעיזבון בגין טרחתו.

האם אדם המופיע כמנהל עיזבון או כיורש על פי צוואה חייב לקבל עליו את הדין ולהתמנות כמנהל עיזבון ולקבל את חלקו כיורש ?

לא. זכותו של אדם המופיע בצוואה כמנהל עיזבון לסרב למינוי, וזכותו של יורש על פי צוואה להסתלק מחלקו בירושה, וזאת בתנאי שהוא אדון לנכסיו, כלומר בתנאי שהיורש המסתלק לא נמצא בהליכי פשיטת רגל. טרם ההסתלקות מהעיזבון יש לשקול את הדבר היטב, שכן יורש אשר הסתלק מהעיזבון, אינו יכול לחזור בו, שכן בהסתלקותו ייצר מצג ושינה את מצבם של שאר היורשים.

במאמרים הבאים נסקור מצב של יורש אחר יורש, פטירת יורש לפני המצווה, מצב בו אין צוואה כלל וישנו צורך בהנפקת צו קיום ירושה וכיצד מבטלים צו קיום צוואה וצו ירושה.

המאמר נכתב ע"י עו"ד מיכאל גנון. להערות ושאלות, ניתן לפנות ישירות אל הכותב: Advganon@gmail.com