ידועים בציבור

בישראל, להבדיל מרוב מדינות העולם, נישואין וגירושין נערכים על פי הדין הדתי–עברי וזאת בהתאם להוראותיו של חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים"). כמו כן, נישואין בישראלים נערכים מכוח הדין הדתי שחל על בני הזוג, גם אם הם אינם יהודים. זאת ועוד, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, קובע כי בישראל, נישואין וגירושין ייערכו על פי דין תורה. מכאן, שהדין החל על יהודים בישראל הינו הדין הדתי העברי, הארכאי במובנים רבים.

ישנם זוגות שמעדיפים לנהל את מערכת יחסיהם באופן שונה מזה אשר מדריך הדין העברי וישנן שתי אפשרויות לעקוף את הדין הדתי החל בישראל. במאמר שלפניכם/ן, נסביר מהם נישואים אזרחיים, או חיים במתכונת של ידועים בציבור. נסביר מי הם ידועים בציבור ומה כדאי לדעת על אותו סטטוס. כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים:

מי הם ידועים בציבור:

ידועים בציבור, הם בעצם בני זוג לכל דבר ועניין, הזכאים לאותן הזכויות וגם החובות, המוטלות על בני זוג נשואים. בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור אינם נרשמים בשום מרשם, לא כאשר הם מתחילים את מערכת היחסים ולא כאשר הם מסיימים את מערכת היחסים.

זאת ועוד, ידועים בציבור זכאים למגוון זכויות, בדומה לזוגות נשואים, כמו: זכות לרשת את בן או בת הזוג, זכות לשמש כמוטב בחוזה ביטוח, זכות לרכוש דירת מגורים, זכות לאמץ ילדים בנסיבות מסוימות, זכות לשמש כאפוטרופוס ועוד. נעיר שככלל, סכסוכים בין ידועים בציבור, נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, מן הטעם הפשוט – מדובר בסכסוך בין בני משפחה.

דרך החיים המשותפים של הידועים בציבור, הינה למעשה אלטרנטיבה חלופית עבור בני זוג שאינם מעוניינים למסד את הקשר כדת וכדין, כפי שההלכה היהודית דורשת. חשוב להעיר כי לא בקלות יכיר בית המשפט בזוג המגדיר עצמו כידועים בציבור ויהיה עליו לעמוד במספר קריטריונים שפותחו בפסיקה להכרה בזוג ידועים בציבור, כגון ניהול חיים משותפים וקשירת גורל (מה שנלמד מן הנסיבות).

ידועים בציבור מתגרשים? האומנם?

כפי שתיארנו לעיל, אין כל רישום של זוגות ידועים בציבור, אין כל הגדרה פורמאלית אלא הגדרות שנלמדו מהפסיקה של בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון. ללמדנו, שאין דבר כזה "גירושין בין ידועים בציבור". לכל הפחות – ישנה "פרידה".

ידועים בציבור המבקשים להפסיק את מערכת היחסים שלהם, צריכים פשוט להחליט שהם עושים כן. ידועים בציבור אינם צריכים להגיש תביעה לגירושין. עם זאת, במידה ולבני הזוג הידועים בציבור, יש ילדים משותפים וכן רכוש משותף, כמובן שהם רשאים להגיש תביעות למזונות, לקביעת משמורת ילדים והסדרי ראיה וכן תביעה לחלוקת רכוש.

הערכאות הרלוונטיות:

כאמור, הדין האישי מושתת על פי ההלכה היהודית העברית הקדומה, התומכת בעיקרון העל – שמירה על שלום בית וחיי נישואין תקינים. במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות שאליהן ניתן לפנות בכל נושא הקשור לדין האישי: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. בית הדין הרבני פועל על פי הדין היהודי ולו הסמכות היחידה לעסוק בכל נושא הקשור להליך הנישואין והגירושין. לעובדה זו מספר רב של משמעויות, המשליכות על כלל הציבור. לדוגמא: העובדה שהדין הדתי–אישי שחל בישראל בעת נישואין, מונעת מזוגות בני דתות שונות, להינשא בארץ. למשל, יהודי ונוצרייה אינם יכולים להתחתן בישראל, משום שהדין הדתי אינו מכיר בנישואי "תערובת".

בית המשפט לענייני משפחה, הוא הערכאה הנוספת והמקבילה של בית הדין הרבני, אשר לו הסמכות לעסוק בנושאים הקשורים בדין האישי, שהם לא נישואין וגירושין. בשל הסמכויות המקבילות שקיימות, נוצר מרוץ סמכויות ברור בין הערכאות המקבילות. נושא שייפתח ראשון אצל אחת מהערכאות המוסמכות – ערכאה זו, תהיה המוסמכת היחידה לדון באותו נושא. עם זאת, מחלוקות בין ידועים בציבור, יידונו ככלל בפני בית המשפט לענייני משפחה.

סוף דבר:

במאמר זה עסקנו על קצה המזלג בנושא ידועים בציבור. הצגנו את הגדרתם של ידועים בציבור וכן עמדנו על התפיסה המשפטית בנוגע להגדרה. הדין האישי מכיל מגוון רב של נושאים, הטומנים בחובם השלכות מרחיקות לכת, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבני זוג עם ילדים משותפים.

בשנים האחרונות, אלטרנטיבת ידועים בציבור מוכרת כחלופה מתאימה לבני זוג שאינם רוצים להתחתן בהתאם לדין הדתי. אך הבעיות לא מאחרות להתעורר גם אצל זוג המקיים יחסים גם מהסוג הזה. מכאן, שעל מנת לדעת את זכויותיכם/ן בתור בני זוג הידועים בציבור וכן את ההשלכות שחלות במקרה של פרידה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום הדין האישי.