מה נחשב לאיום שיחקר במשטרה

אחד המאפיניים הבולטים של מדינת ישראל הוא לא ק החום הכבד שיש לנו כאן מבחינת מזג אוויר, אלא גם שאנו מדינה מאוד אלימה, ביחס להרבה מדינות בעולם אנו עדים כמעט בכל יום לאלימות ולפעמים גם מספר פעמים ביום, בין אם מדובר על אלימות נגד נשים במשפחה שכמעט כל יום עולה כותרת חדשה קיצונית של רצח נשים, או מקרים קיצוניים הרבה יותר שבהם אנו עדים לרצח על סיכסוכי חניית רכבים, דברים קיצוניים אלו לא מחזקים את תחושת ההגנה שאותה צריכה להעניק לנו משטרת ישראל, במיוחד בימים האלו של תקופת הקורונה אנו עדים לכך שכל עיסוקה של המשטרה מתמקד בפיזור הפגנות, חלוקת דוחות על עטיית מסיכה והתעסקות רק בעינייני הקורונה. יחד עם זאת תחושת האלימות הולכת וגוברת במדינת ישראל חלק מאותה אלימות היא האלימות המילולית שאנו חווים כמעט בכל הזדמנות, החל מסכסוכי שכנים, אלימות מילולית כוללת בתוכה בהרבה מאוד מקרים בלהט הדברים גם איומים, כאלו שיכולים להתפרש כעבירה פלילית מאוד מורכבת שדינה הוא גם מאסר.
למרות החרפת בתי המשפט של מקרי אלימות, זאת בכדי למנוע מקרים חוזרים של אלימות, עדיין אין זה אומר שכמות האלימות ואופיה יורדים, אלא קיימת עלייה חדה במדדי האלימות כמעט בכל זמן נתון.

מה נחשב לאיום ומהי עבירת האיום ויהסודות שלה:

מה מוגדר כאיום לפי חוק העונשין : "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב...במטרה להפחיד להזיק או להקניט - דינו מאסר שלוש שנים" מכאן אנו למדים רק דבר אחד מרכזי והוא שאיום נחשב לדבר מאוד כללי, אין כאן שום משהו שמפרש סימנים שיכולים להתפרש כאיום, מילים שיש להן משמעות מאוד שונה שגם אלו יכולים להתפרש כאיום, הניסוח של החוק הוא מאוד כללי ולכן כמעט כל דבר שנעשה בלהט הדברים יכול להתפרש כאיום, לכן ככל שניכנס לעומקם של דברים אנו נגלה שיש המון מקרים שבהם איומים נחשבים לאיומי סרק ויש איומים שהם ממש בכדי לגרום לאותו אדם לצאת משגרת חייו ואפילו לחיות בפחד שמא האיום יתממש.

אל תשכחו שמבחינת בית משפט לא משנה אם איום התממש או לא, עצם קיומו של האיום ייתכן מאוד שרק עליו יכול בית המשפט להתבסס ולהכריע את דינו של המאיים שיכול להסתיים גם במאסר, שכל זה תלוי בעברו של החשוב לרבות נוסח וכמות האיומים אותם הוא הציג והיכולת שלו לממש את אותם איומים.

אך לזה התובע בגין האיום עומד מכשול מורכב מאוד, לא תמיד אנו יכולים להבין שבלהט הדברים מילים שנאמרות מתפרשות כאיום, לכן יש להוכיח כי אותו חשוב המואשם באיום באמת הייה בכוונתו לאיים בכדי לפגוע והוא היה מודע לכך שמה שהוא אומר יכול להתפרש כאיום, יש מקרים בהם אלו מילים שנאמרות כהפחדה ומתפרשות כאיום.

איום שנעשה בצורה מילולית וגם בעל פה יכול להתפרש כאיום, איום בכתב, או איום בשפת גוף, כל אלו יכולים להיחש כאיומים אותם תחקור המשטרה, גם איומים ברשתות חברתיות בהם מועלים כל מיני תגובות ברשתות חברתיות, גם אלו יכולים להיחשב כאיום וברוב המקרים רבים נוטים לכתוב תגובות הנחשבות הסתה ואלו נחקרות בכל חומרת הדין במשטרה.

למידע נוסף אודות איומים וכיצד מתיחחסת אליהם המשטה ניתן לבקר באתר של עו"ד פלילי מוטי אדטו מומחה לתחום איומים בחוק העונשין.