אימוץ ורישום ילד במשרד הפנים - מה חשוב לדעת?

במדינת ישראל, רישום ילד במשרד הפנים נעשה כאשר הוא נולד להוריו, וכאשר מדובר בלידה ביולוגית, הרי שאין כל קושי. עם זאת, מה הדין כאשר הורים מאמצים ילד? בכלל, כיצד מאמצים ילדים במדינת ישראל? מה הדין בנושא? נעיר, כי בתור עורכי דין לדיני משפחה, אנו יכולים לכתוב בלב שלם, שאין תחום קשה וקורע לב יותר מאשר תחום האימוץ. אך במקביל, אין תחום מספק ומרגש יותר. לכן, על סמך ניסיוננו, במאמר זה, נבקש להעיר מעט ולספר על התחום המרתק זה, הנקרא  דיני האימוץ ילדים במדינת ישראל. את כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

עם זאת, נבקש להעיר כי אין במאמר זה, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. כמו כן, המאמר כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מתייחס בקנאות לשני המינים. 

אימוץ בישראל - עקרונות כללים:
בישראל, אימוץ ילדים יכול להיעשות רק בדרך אחת, והיא על ידי מתן צו של בית המשפט. זאת ועוד, תחום האימוץ במדינת ישראל, מוסדר כל כולו, בחוק אחד, הנקרא "חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק האימוץ"). חוק האימוץ, מסדיר את כלל דיני האימוץ, החל מהאיסורים שנוגעים לאימוץ ועד לפרוצדורה, ועוסק ב"שחקנים" שעוסקים בתחום האימוץ (רשויות הרווחה, בית המשפט ואפוטרופוסים שמתמנים לצורך העניין, וכן ההורים המאמצים או המשפחות האומנות). כמו כן, קובע חוק האימוץ את הדין לגבי אימוץ בין-ארצי (כלומר - כאשר הורים מבקשים לאמץ קטין במדינה זרה), את הגיל המותר לאימוץ, את הדין באשר לדתם של הורים מאמצים וילד מאומץ ועוד. 

כמו כן, אימוץ בישראל, נערך, קודם כל - לפי צו של בית המשפט. כלומר, יש "מנצח" אחד על כלל הליך האימוץ, והוא בית המשפט. סעיף 1 לחוק האימוץ, קובע את אותו עיקרון על, כדלקמן: אין אימוץ, אלא לפי חוק, ולפי צו של בית המשפט. 

עיקרון בסיסי חשוב נוסף בחוק האימוץ, קבוע גם הוא בסעיף 1 לחוק האימוץ, וקובע כי עיקרון העל באימוץ, הוא טובת הקטין. דהיינו - בית המשפט יוציא צו אימוץ, או חלילה - יורה על הוצאה של קטין מבית הוריו, רק אם הדבר הוא לטובתו. 

פער גילאים - בדיני האימוץ:
חוק האימוץ קובע כי לשם אימוץ, יש צורך בפער גילאים. כלומר, הורה מאמץ חייב להיות מבוגר מילדו המאומץ בלפחות שמונה עשרה שנים. הסיבה לכך, היא שאדם מאמץ חייב להיות בגיר בגילו וכן בנפשו. עם זאת, ישנם מקרים - בהתאם לחוק האימוץ - שבהם אפשר לסטות מן הכלל, וזאת כאשר מדובר באימוץ קטין שנעשה על ידי קרוב משפחה. לדוגמא - כאשר יש לקטין אח בגיר, והדוגמאות עוד רבות. 

אימוץ - נעשה רק לפי דת המאומץ:
עיקרון חשוב מאוד  שקבוע בחוק האימוץ, הוא החובה להיות בן אותה דת. דהיינו - קטין יהודי, לא יכול להיות מאומץ על ידי הורים בני הדת המוסלמית, וכך גם להיפך. קטין נוצרי לא יכול להיות מאומץ על ידי הורים יהודים. גם עיקרון זה, שעוסק בעניינים דתיים, הוא עיקרון על בדיני האימוץ, במיוחד בארצנו שהיא ייחודית מבחינה דתית והטרוגנית, מבחינת האוכלוסייה שבה. 

זיהוי הוריו של קטין - רק במקרים מיוחדים:
קטין שאומץ על ידי משפחה מאמצת, יוכל לגלות את זהות הוריו הביולוגים. עם זאת, גילוי מעין זה, יכול להיעשות רק כאשר הקטין יגדל ויעבור את גיל 18. זאת ועוד, גם במקרים כאלו, יש לקבל את אישור פקיד הרווחה. שכן לא בקלות ולא באופן אוטומטי יינתן לקטין אישור לזהות את הוריו. 

במקרים של הורות חד הורית - יש הוראה מיוחדת:
לא פעם, אם מולידה את בנה, לאחר שהרתה לאדם שלא הכירה או קיימה עמו יחסים מאוד קצרים. מקרים כאלו הולידו פסקי דין מאוד קשים, כאשר לימים האב גילה כי נולד לו ילד, אשר נשלח לאימוץ. עם זאת, למרות הקושי, חוק האימוץ קובע כי אומנם יש חובה לערוך בירור ובדיקה בסיסית לצורך איתור אביו של הקטין, אך גם ההוראה הזו, לא תמיד מונעת סיטואציות מורכבות, כפי שהצגנו לעיל. 

לסיכום:
אימוץ ילדים הוא תחום מורכב מאוד, אך יש לזכור את הכלל: אימוץ ייעשה רק לפי צו של שופט, ורק לפי טובתו של הקטין. מעבר לכך, חשוב ומומלץ מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה, בעת הצורך.