תקדים: חלוקת הרכוש תעשה מהיום שבו חל קרע בין הצדדים ולא מיום הגשת תביעת הגירושין

בית הדין הרבני בחיפה פסק: חלוקת הרכוש תעשה מהיום שבו חל קרע בין הצדדים ולא מיום הגשת תביעת הגירושין

הדיינים: אחד הצדדים לא יכול לנצל את הצד השני שלא ידע על כוונתו להיפרד כדי לקבל ממנו טובות הנאה * במקרה זה הלכה וחוק יחסי ממון תואמים

מאימתי יש להפריד בין נכסי בני זוג שמתגרשים: מיום הגשת תביעת הגירושין או מהיום שבו אחד הצדדים החליט לפרק את הזוגיות?  דייני בית הדין הרבני בחיפה פסקו כי במקרים מסוימים, חלוקת הרכוש תעשה מיום שהחל הקרע ביניהם, גם אם אחד הצדדים לא ידע על כוונת הצד השני לעשות זאת

במרכז המחלוקת בין בני זוג מהצפון שהתגרשו היתה מאיזה תאריך יחשבו על פי חוק יחסי ממון את איזון המשאבים? מהיום שבו לאישה היה קשר פסול עם אדם אחר, כפי שטען בעלה, באמצעות עו"ד טל איטקין מחיפה, מומחית בדיני משפחה או מיום הגשת תביעת הגירושין שנעשתה שנה מאוחר יותר כפי שביקשה האישה.

הדיינים, הרב אברהם מאיר שלוש אב"ד, הרב שמואל אברהם חזן והרב רפאל זאב גלב פסקו כי על פי ההלכה היהודית , כפי שמופיעה בשולחן ארוך "הבעל מוזהר שלא לנצל את חוסר ידיעתה של האישה ברעה שהוא זומם, כדי לנצל את טובתה או למלא רצונותיו והוא הדין להיפך כאשר האישה מחליטה על סיום הנישואין "..

הדיינים קבעו כי למרות שבני הזוג המשיכו להחזיק חשבון בנק משותף ולהפקיד בו כספים, לאחר שהחל הקרע ביניהם "אין בכך כדי להצביע על המשך השיתוף לפי חוק יחסי ממון".  לדבריהם גם הפסיקה האזרחית קבעה שבית המשפט מוסמך להפעיל שיקול דעת לגבי מועד איזון שווי הנכסים. בסיכומו של דבר קיבלו הדיינים את עמדת עו"ד טל איטקין ש"ראשית האירוע החריג" שבו החלה האישה, הוא "תחילת המשבר"  ולכן הוא "המועד לסיום השותפות הכלכלית בין בני הזוג".