הליך גירושין כולל מספר הליכים שונים, הקשורים זה לזה. יחדיו, הם מצטברים להליך גירושין אחד. למעשה, כאשר נוקטים במונח "הליך גירושין", מתכוונים לגירושין עצמם, לחלוקת הרכוש, להסדרת דמי המזונות ולהסדרת משמורת הילדים. במאמר שלהלן, נפרט בהרחבה מהו הליך הגירושין ואילו הליכים הוא טומן בחובו, כדלקמן:
הליך הגירושין:
בישראל, הליכי גירושין נחשבים למורכבים במיוחד, לעומת מדינות אחרות. זאת, בשל כפיפותם של דיני הגירושין והנישואין לדין הדתי, שחל על אזרחי מדינת ישראל. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים ("נישואין וגירושין"), התש"ג-1953, קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל, ייערכו עפ"י הדין הדתי-עברי. בהתאמה, קובע "דבר המלך במועצתו" (חוק שתקף עוד מימי המנדט הבריטי), כי לכל העדות הדתיות בישראל, תהיה אוטונומיה בענייני נישואין וגירושין. כך הדין עד היום. מוסלמים, נוצרים ודרוזים, כפופים לדין הדתי שחל עליהם. המשמעות היא, שבני זוג מדתות שונות אינם יכולים להינשא בישראל. הם רשאים להינשא במדינה זרה או לחיות בישראל, כידועים בציבור.
מכאן, כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש בישראל, עליהם להתגרש בפני בית הדין הרבני. הליך גירושין בבית הדין הרבני מתבצע עפ"י כללי ההלכה היהודית ולא על פי חוקי הכנסת.
הליך גירושין הוא הליך משפטי לכל דבר. מכיוון שהוא כפוף להלכה היהודית, אזי בעת גירושין, על בן הזוג המבקש להתגרש, להוכיח עילת גירושין (כמו בגידה, מום גופני, סירוב לקיום יחסי מין ועוד). ניהול הליך גירושין מתנהל כמו תביעה רגילה: עם עדים, חקירות נגדיות ועוד. בסיום ההליך, במידה והוכח שקיימת עילת הגירושין, אזי בית הדין הרבני יורה על מתן גט, כלומר: על גירושין.
אך הליך הגירושין בפני בית הדין הרבני, הוא רק הליך אחד מתוך עוד מספר הליכים, שיחדיו מצטברים להליך גירושין כולל אחד, כפי שנרחיב להלן:
הליכי משמורת:
כאשר לבני זוג המבקשים להתגרש יש ילדים משותפים, אזי הליך הגירושין הופך למורכב יותר, משום שיש צד נוסף להליך. הצד הנוסף - הוא הילד או הילדים המשותפים. במסגרת הליך הגירושין, בני הזוג צריכים להסדיר את חלוקת המשמורת ביניהם.
לרוב, האפשרויות להסדרת משמורת הילדים הן כדלקמן:
(1) הסדרי ראייה: זו האופציה המוכרת והנפוצה ביותר. הורה אחד נותר הורה משמורן, כלומר, ההורה הנושא בנטל הגידול השוטף של הילדים. ההורה האחר "נהנה" מימים קבועים (לרבות סופ"ש), שבהם הוא מבלה עם ילדיו.
(2) משמורת משותפת: כיום, אפשרות הזו הופכת לשכיחה יותר. משמורת משותפת היא משמורת, שבה אין כל הבדל בין ההורים באשר לנטל הגידול השוטף של הילדים. שניהם נושאים בנטל שווה ומשותף.
בני הזוג יכולים להסדיר את שאלת המשמורת באמצעות הסכם, אך הם גם יכולים לנהל הליך משפטי. ככלל, הסמכות לדון בענייני משמורת, שמורה לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, גם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעת משמורת, במידה והתביעה מוגשת יחד עם תביעת הגירושין.
הליכי מזונות:
כאמור, בישראל ענייני נישואין וגירושין כפופים לדין הדתי-אישי. בהתאמה, החובה לשאת במזונות ילדים, מוטלת מכוח הדין הדתי על האב. תכליתה של חובה זו, לאפשר לילדים להתקיים ולגדול בכבוד.
לרוב, מחלוקות על שיעור מזונות, משמשות כסיבה להליכים משפטיים בין בני זוג. זאת, למרות שהחובה לשאת במזונות היא אבסולוטית, ללא קשר לגובה שכרו של האב. עם זאת, גם מזונות יכולים להיות דיפרנציאליים - בהתאם לגובה ההכנסה.
מכאן שבהיעדר הסכמה בין בני הזוג באשר לשיעור המזונות המשולמים לכל ילד, ייתכן ובני הזוג ינהלו הליך משפטי נוסף. נעיר כי ניתן להגיש תביעת מזונות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, שכן לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה.
חלוקת רכוש:
נושא אחרון, שאותו על בני הזוג להסדיר במסגרת הליך הגירושין, הוא סוגיית חלוקת הרכוש. במידה ולבני הזוג אין הסכמה באשר לאופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם (למשל: דירת מגורים, רכבים, תכשיטים ועוד), אזי הם יכולים למצוא את עצמם בהליכים משפטיים ארוכים. נציין, כי החוק באשר לחלוקת רכוש קובע, שעם פקיעת הנישואין או פרידה, רכוש משותף מחולק בין בני הזוג באופן שווה (למעט מתנה שקיבל אחד מבני הזוג לפני הנישואין וכן קצבת נכות).
איך ניתן לייעל את ההליך?
הדרך המוצלחת והמוכחת ביותר לייעול וקידום הליך גירושין, היא באמצעות גישור גירושין, כלומר: ניהול הליך גישור. הליך גישור מוכר בתור הליך יעיל, מהיר, זול משמעותית, אינטימי ונוח בהרבה לבני הזוג, מאשר ניהול הליכי גירושין בבית המשפט. לדעתנו, כדאי לבחון אופציה לקיים הליך גישור הגירושין בפני מגשר מוסמך. בסיום הליך הגישור, יוכלו בני הזוג לחתום על הסכם גירושין כולל, אשר יחסוך להם הכרעות משפטיות.
פרסום
מועדפים
הפוך לדף הבית
הדפסה
