אחידות בענישה

אם יש דבר אחד בולט שיש לדרוש מהשופטים בבואם לקבוע גזר דין - זהו אחידות. כמו בכדורגל, שם אנו מצפים כי במידה ושופט שורק לנגיעת יד ברחבה ייפסק פנדל לחובת קבוצת ההגנה, כך אנו מצפים כי גם במשפט (במיוחד הפלילי), יינתן עונש אחיד על כל עבירה.

בפועל, כמובן שהמצב הוא רחוק מכך. גזר הדין מושפע מגורמים רבים: נסיבות מקילות, עבר פלילי, חומרת הפגיעה של הצד הנפגע - וכמובן רחמנותו של השופט. יחד עם זאת, ראוי היה כי מערכת המשפט בישראל הייתה מפגינה אחידות יתר בעונשים הניתנים לפורעי החוק.

ממוצע גזרי הדין הפליליים בישראל

נתונים מעניינים ביותר הציג בפנינו השבוע האתר המשפטי "נבו", כפי שהתפרסם באתר "דה-מרקר". אנשי המאגר אספו וניתחו סטטיסטית את כל גזרי הדין שניתנו בישראל בעשר השנים האחרונות.לראשונה נבחנה סטטיסטית רמת הענישה של השופטים, על פי העבירות השונות - בפילוחים שונים.

מהנתונים עולה כי עם תבצעו עבירת שוחד סביר להניח כי תקבלו עליה 8 חודשי מאסר. אם חס וחלילה תימצאו אשמים בהריגה בתאונת דרכים, תצפו לעונש ממוצע של  3 שנים ו-3 חודשים. הנתונים המעניינים במחקר הם "סטיות התקן" בין גזרי הדין הקלים לאלו הכבדים שניתנו על אותה עבירה.

חוסר אחידות

למשל, אם תישפטו על שוד בירושלים, תקבלו עונש הכבד פי 2, לעומת זה שתקבלו על אותה עבירה במידה ותישפטו בתל אביב.  אנו מגלים מהנתונים כי יש פערי גדולים מאוד ברמת הענישה - גם אם מדובר בעבירות זהות ובנסיבות דומות.

המערכת המשפטית בדרך כלל רואה לנגד עיניה רק את עונש המקסימום הקבוע בחוק אותו ניתן לגזור על כל עבירה - אך אין ברשותה (לפחות לא עד עכשיו) את הנתונים לגבי העונש הממוצע. לענישה  במשפט הפלילי יש כמה מטרות: הרתעה, שיקום, ומניעת עבריינות. אבל איזה שיקול חשוב יותר ואיזה אמור להנחות את השופט? החוק אינו קובע דבר.

כעת, אולי הגיע הזמן שהשופטים ייתנו את דעתם גם לנתונים אלו.