מזונות ילדים

על פי הדין, מחויב אב המשפחה לכלכל את ילדיו ולדאוג למזונותיהם עד גיל 18, זאת מן הטעם לפיו על פי ההלכה העברית, חובת הדאגה למשפחה וכלכלתם, מוטלת על האב. מכאן, שגם בהליך הגירושין, חלה חובת הדאגה והתשלום על האב והוא אינו יכול להתחמק ממנה. כיום, ישנה חלוקה שונה של החיוב במזונות וזאת בהתאם לגיל הילדים וכן בשים לב לפסיקת בית המשפט העליון.

זאת ועוד, כלל הנושא של מזונות ילדים הינו נושא הכרוך להליך הגירושין, אך לא רק. מזונות ילדים נדרשים גם במקרה בו בני זוג שאינם נשואים, החליטו לפרק את התא המשפחתי ולגור בנפרד. נושא זה ידון באחת מהערכאות המוסמכות לכך – בית הדין הרבני הפועל על פי דין הלכתי ובית המשפט לענייני משפחה, שההלכה היהודית גם משפיעה על החלטותיו, אך הינו פועל על פי החוק החילוני. במאמר הבא נעסוק בשלבים של תביעת המזונות, כפי שזו באה לידי ביטוי, לרוב – בפרקטיקה. כמו כן, נציג בקצרה את הערכאות המוסמכות לדון בדין האישי.

כל זאת נכתב לנוחיותכם/ן. יובהר כי אין לראות מאמר תוכן זה כתחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.

מהם מזונות ילדים:

החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה המנויה מכוח הדין הדתי-יהודי. תכליתה של החובה הזו היא לאפשר לילדיו של האב, אשר לרוב, אינם מתגוררים עמו תחת אותה קורת גג, קיום כלכלי הולם וכן לדאוג לכך שלא יחסר להם דבר. החובה של האב לשאת במזונות ילדים, חלה מהרגע שבו בני הזוג נפרדים וכבר בשלב הזה, יכולה האישה, בשם ילדיה, לפנות לבית המשפט בתביעה למזונות זמניים. מזונות זמניים הם למעשה הסכום שיקבע זמנית על ידי הערכאה המוסמכת לכך, עד לסיום ההליך המשפטי בנושא. בשלב מאוחר יותר, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים.

למעשה, ניתן לחלק את המזונות למספר שלבים שונה, אך המשותף לכולם הוא סטטוס בני הזוג ומטרת המזונות.

השלב הראשוני הוא מזונות זמניים. כאמור – מזונות זמניים הם סעד זמני, הנקבע עד לסיום ההליך המשפטי הנוגע לתביעת המזונות. בשל עומס רב שיש על בית המשפט ומכיוון שהליכים מסוג זה יכולים לקחת זמן, החליט המחוקק על מתן מזונות זמניים, שישמשו כסעד זמני, לרווחת הילדים.

השלב השני הינו תביעת המזונות עצמה, שבה קובעת הערכאה המוסמכת את סכום המזונות שישולם לכל ילד וילד.

השלב השלישי והאחרון הינו לאחר שהסתיים הליך הגירושין ונקבעו המזונות. ניתן עדיין לדון בנושא, היות ומזונות משמשים עבור דאגה ורווחת הילד. בשל העובדה כי מדובר בסעד כספי, ברור כי שינויים שחלים, הן אצל הילד והן אצל ההורים, יהוו סיבה לשינוי סכום המזונות.

כיצד תובעים מזונות?

כאמור, במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות מקבילות המוסמכות לדון בנושא הדין האישי: האחת היא בית הדין הרבני והשנייה היא בית המשפט לענייני משפחה. היות ובית הדין הרבני מחזיק בסמכות הבלעדית לעסוק בהליך הגירושין, אזי פנייה בבקשה לתבוע את הגירושין בבית הדין, תהיה בקשת כריכה. למעשה, הזוג יבקש לכרוך את תביעת המזונות אל תביעת הגירושין וכך בית הדין הרבני יהווה את הערכאה היחידה לעסוק בנושא.

במקביל, לבית המשפט לענייני משפחה גם קיימת הסמכות לדון בנושא מזונות ילדים, אך פנייה אל בית המשפט, תהיה תביעה משפטית לכל דבר ועניין, דהיינו, יש להגיש כתב תביעה. בית המשפט בקביעתו, יבחן תחילה את טובת הילד ולכן יבדוק כל מקרה לגופו ובהתאם לגיל הילד. זאת ועוד, במסגרת ניהול ההליך, יבחן בית המשפט, בין היתר, את צרכי הילדים, הכנסת ההורים ובעיקר את הכנסת האב. לבסוף יינתן פסק דין סופי, אשר יקבע את שיעור המזונות. באשר לשיעור דמי המזונות, חשוב לזכור כי נקודת המוצא בכל הנוגע לחישוב סכום המזונות, היא כי מטרת דמי המזונות היא לשמר ולשמור על רמת החיים הבסיסית של הילדים ולכל היותר, רמת החיים ההולמת שאליה הם התרגלו. לכן, במסגרת קביעת דמי המזונות ע"י כל ערכאה שיפוטית, נהוג לקחת בחשבון מספר שיקולים, שבראשם יעמוד עיקרון העל – טובת הילד.

פסיקת בית המשפט העליון בענייני מזונות במשמורת משותפת:

נוסיף כי על פי פסיקה של בית המשפט העליון מתאריך 19.07.17, נקבעה הלכה, לפיה מזונות לילדים מעל גיל 6, יחושבו על פי הפרמטרים הבאים: יחס ההכנסות של שני ההורים (מכל המקורות) וחלוקת זמני שהות. מדובר בפסק דין מכונן, ששינה לחלוטין את התפיסה לגבי מזונות במדינת ישראל.