רשלנות רפואית במהלך לידת עכוז

המונח "מנח עכוז" מתייחס למצב בו העובר נמצא כשראשו פונה לעבר החלק העליון של הרחם ועכוזו כלפי תעלת הלידה. העובר מתפתח בשלבי ההריון תחילה כשהוא במנח זה, אך בסביבות השבוע ה-32 להריון הוא אמור להתחיל ולהתהפך באופן הדרגתי עד שהוא מגיע לתנוחה ההפוכה, כלומר ראשו פונה לתעלת הלידה. ברוב המקרים זה קורה באופן טבעי. עם זאת, בכ-5 אחוז מן המקרים העובר לא מתהפך.

עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היתה כמעט הסכמה מוחלטת שלידה קיסרית היא שיטת לידה עדיפה על פני לידה ואגינלית כאשר העובר במנח עכוז. זאת משום שבמידה וישנם סיבוכים במהלך לידה ואגינלית הדבר עלול להסתיים בנזקים חמורים לתינוק כמו נזק מוחי, קשיי נשימה, שברים בגפיים או שיתוק. כמו כן סיבוכים עלולים לגרום נזקים ליולדת עקב איבוד דם. כיום, הדעה הרווחת בקרב רופאים היא שיש להחליט על שיטת הלידה בהתאם לסוג מנח העכוז בו שרוי העובר ולנסיבות הלידה הספציפית. זאת מכיוון שגם לידה קיסרית טומנת בחובה סיכונים לאם וליולדת בדרגות שונות. בהתאם למנח התינוק הרופא המיילד והצוות הרפואי יחליטו האם לילד את האישה בלידה טבעית או בלידה קיסרית. מנח עכוז כולל למעשה שלושה מנחים שונים, אשר יש בהם סיכונים לילוד ולאם בדרגות שונות.

סיכונים בלידת עכוז

ניתן למנות בין היתר את הסיכונים הבאים בלידת עכוז:

• מות התינוק - בלידת עכוז אחוז התמותה גדול פי 3 בהשוואה ללידות רגילות. מות התינוק עלול להיות ותוצאה של פגיעות ושטפי דם במוח שנוצרו במהלך חילוצו מן הרחם.
• נזק מוחי - בלידה רגילה ראש התינוק הוא שעובר ראשון בתעלת הלידה ומפלס את הדרך לגוף התינוק. היות והראש הוא האיבר הגדול ביותר בגוף העובר, בלידת עכוז יכול להיווצר מצב בו ראש התינוק לא מצליח לצאת מתעלת הלידה. שהיית התינוק במצב כזה זמן רב מדי (מעל 7 דקות) עלולה להוביל לחוסר חמצן במוחו, וכתוצאה מכך לנזק מוחי. נזק מוחי יכול להיות גם תוצאה של יציאת ראש התינוק יצא מהר מדי מתעלת הלידה, או עקב פעולות הרופא המיילד להוצאתו מתעלת הלידה במידה ותהליך הלידה הסתבך.
• שיתוק - פעולות מצד הרופא המיילד עלולות לגרום לנזק אשר יתבטא בשיתוק של התינוק.
• קשיי נשימה - סיבוכים במהלך הלידה עלולים להוביל לכך שהתינוק יסבול מקשיים בנשימה.
• שברים ופריקות - פעולה אקטיבית של הרופא המיילד להוצאת התינוק עלולה לגרום לשבירת אחת הגפיים או אגן הירכיים של התינוק, להוביל לפגיעה במפרקים ועוד.
• פגיעות אצל היולדת - לידת עכוז מתאפיינת באיבוד דם רב של היולדת, אשר עלול להותיר אותה עם פגיעות שונות.

חשוב להבהיר שלא כל פגיעה אצל האם או הילוד במהלך או בעקבות לידת עכוז מעידה בהכרח על רשלנות בלידה. כאשר קיים חשד כי יתכן והיתה רשלנות מצד הרופא המיילד, גורם אחר בצוות הרפואי או מצד המוסד הרפואי בו היתה הלידה, מומלץ לפנות לייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית בהקדם האפשרי. עורך הדין יוכל לבדוק האם ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית על ידי שמיעת פרטי המקרה מפיכם ובחינת התיעוד הרפואי הקיים. בנוסף יוכל לקבוע עורך הדין האם יש כדאיות בהגשת תביעה על סמך גובה הפיצוי לו ניתן לצפות במקרה של זכייה לעומת ההוצאות הכרוכות בהכנת כתב התביעה, הגשתו לבית המשפט, הזמן והמאמצים הכרוכים בניהול התביעה וכו\', ובהתחשב בסיכויי ההצלחה של התביעה. 

תביעת רשלנות בלידה

עילות אפשריות להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה או בהריון על רקע מנח עכוז יכולות להיות לדוגמא:

• רשלנות בביצוע הליך לשינוי מנח העובר ממנח עכוז למנח ראש - לדוגמא, ביצוע ההליך על ידי רופא בלתי מיומן, ביצועו ללא מעקב אולטרסאונד, או ביצוע לקוי של ההליך עצמו.
• בחירה בלידה רגילה למרות שהנסיבות הכתיבו שהשיטה העדיפה היא לידה קיסרית.
• לידה רגילה ללא נוכחות רופא מומחה ללידת עכוז ואגינלית - לידה מסוג זה דורשת התמחות מיוחדת. לעיתים לידה כזו מצריכה נוכחות של שני רופאים מיילדים לפחות, כאשר אחד מהם הינו מומחה, או נוכחות של רופא תורן בכיר, רופא מרדים וכן רופא ילדים.
• פעולת הרופא המיילד להוצאת התינוק בוצעה באופן רשלני.
• אי הסכמה מדעת - הרופאים לא סיפקו לאם טרם הלידה הסבר מלא באשר להליכים האפשריים בנסיבות הקיימות, הסיכויים והסיכונים שבכל אחד מהם וכו\'.

חשוב להבין כי ההליכים המשפטיים הכרוכים בתביעות רשלנות בלידה הינם מורכבים ומתארכים במקרים רבים לכדי חודשים ואף מספר שנים. לשם הכנת תביעת פיצויים כזו יש צורך בידע רפואי ומשפטי נרחב, ולהצטייד בחוות דעת רפואית משפטית ולעיתים במספר חוות דעת, אשר יתמכו בטענות התביעה. 

בכדי שבית המשפט יפסוק לטובת התביעה, עורך הדין מצד התביעה נדרש להוכיח כי התינוק ו/או האם אכן סובלים מנזקים ולהוכיח את היקפם. בנוסף עליו להוכיח כי התרחשה רשלנות רפואית, כלומר חריגה  מהתנהלות המתבקשת בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים והידע שהיה מצוי בתקופת הלידה. לבסוף, על עורך הדין להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות ובין הפגיעות מהן סובל התינוק ו/או האם.