תעודת זוגיות

הדין האישי בישראל הוא דין דתי. עם זאת, בישראל ישנם סוגים שונים של מערכות יחסים בין בני זוג, לרבות זוגות שלכל אחד מהם יש דת שונה, זוגות חד מיניים וכן זוגות שעל פי הדת, אסור להם להינשא. על כל אלו שאינם עומדים בקריטריונים ההלכתיים, יש איסור להינשא בדרך ישירה.

לכן, נוצרו בארץ אלטרנטיבות שונות למיסוד קשר בין בני זוג שאינם עומדים או שאינם מעוניינים לעמוד בדין הדתי – ועל כך, במאמר שלהלן, שבו נסקור: מהו הדין בדבר נישואין וגירושין בישראל – על פי ההלכה היהודית, מהי תעודת זוגיות – האלטרנטיבה האזרחית ואילו זכויות מקנה תעודת זוגיות לבני זוג. נבקש רק להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

נישואין וגירושין בישראל – על פי ההלכה היהודית:

כאמור, דיני האישות במדינת ישראל, קבועים לפי הדין הדתי. כל דת פועלת על פי הלכתה, בהתאם לבתי הדין המנחים, כל אחד על פי דתו. בהתאמה, על יהודים חל חוק בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים").

חוק זה מקנה סמכות בלעדית לבית הדין הרבני, בכל הנוגע לנישואין וגירושין בין יהודים בישראל. בנוסף, על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בכל נושא הקשור מטבעו להליך העיקרי (נישואין וגירושין) שבו לבית הדין קיימת סמכות, למשל – מזונות ילדים, מזונות אישה, תביעות כתובה לפי הדין הדתי ועוד.

זאת ועוד, בבית הדין הרבני פוסקים דיינים, לרוב בהרכב של 3 דיינים והם מקביליהם של שופטים, אשר מתמנים גם הם בוועדת מינוי מטעם משרד המשפטים. הדיינים בבית הדין הרבני, פוסקים בהתאם להלכה היהודית. חשוב להעיר כי הדין הדתי, בחלקו, ארכאי למדי ומופיעות בו הוראות שהמציאות המודרנית, לא מקבלת, כמו – יחס לממזרים, לנשים ועוד. לפיכך, ברבות השנים, זוגות חילוניים רבים העדיפו להתרחק מערכאה זו. ישנם זוגות שאינם מוכרים על ידי ערכאה זו, לאור אורח חייהם שאינו תואם את הדת ולכן אינם יכולים לפנות אליה, כגון: זוגות חד מינים וזוגות מעורבים מבחינת דת. ישנם זוגות שגם יהדותם תוטל בספק ותיבחן בבית הדין הרבני. אלו מקרים המכונים "ספק יהדות".

תעודת זוגיות - אלטרנטיבה אזרחית:

הזוגות שצוינו לעיל, מוצאים לעצמם אלטרנטיבות "להינשא", או לפחות למסד את קשר הזוגיות ביניהם, במטרה לזכות בזכויות, או לפחות כדי לנסות להשתוות לזכויות המגיעות לזוגות נשואים. אפשרות פרקטית ומהירה למיסוד הקשר, ללא צורך בנישואים (אותם ניתן להשיג בדרך עקיפה, על ידי נישואין בחו"ל), היא תעודת זוגיות, כלומר – מעין נישואין אלטרנטיביים.

על פי תעודה זו, בני הזוג בוחרים להצהיר על יחסיהם כלפי כולם. כדי להוציא את תעודת הזוגיות, בני הזוג מצהירים בפני עורך דין על רצונם לחיות כבני זוג מוכרים וידועים בזוגיות. מטרתה העיקרית של תעודת הזוגיות, מלבד רצונם הרגשי של השניים, היא למנוע מבני הזוג דרישה להצגת מסמכים בכל פעם שהם ניגשים למוסד זה או אחר וכדי למנוע את טרטור בני הזוג בבירוקרטיה מיותרת בכל הליך ממשלתי.

כיום, זוגות רבים נעזרים בתעודת זוגיות ופונים לעורך דין משפחה לשם הפקתה. כמו כן, ישנם ארגונים אזרחיים שעוסקים בייעוץ בנושא ובמתן תעודות זוגיות. במידה וניתן ייעוץ שהוא משפטי, אזי לתעודת הזוגיות תהיה עלות כספית, אך היא בהחלט מהווה מסמך משפטי שעליו בני הזוג יכולים להתבסס. במילים אחרות, תעודת זוגיות היא מעין גושפנקא שבני הזוג הם לפחות ידועים בציבור, שזכאים כמעט לכל זכות שזוג נשוי כדת משה וישראל, זכאי.

תעודת זוגיות מקנה את הזכויות הבאות:

ככלל, תעודת זוגיות מהווה אסמכתא משפטית מחייבת, זאת מכוח הצהרת בני הזוג והחוזה שנכרת ביניהם. מי שיחזיק בתעודת זוגיות – יזכה למרבית התנאים המגיעים לזוגות נשואים, ביניהם:

• יכולת ביצוע פעולות כלכליות בבנקים ובמוסדות ממשלתיים (לרבות ביטוח לאומי).
• זכויות עירוניות, כגון: הנחות בארנונה, רישום לגני עירייה ותו חנייה.
• זכויות עתידיות, כמו פנסיה של בן זוג.
• זכויות רפואית – תקף בעיקר לגבי ניסיונות פוריות בין בני הזוג.
• זכויות אישות – לדוגמת בחירת שם משפחתו של בן הזוג או רישום ילדים משותפים.

לסיכום:

שימוש בתעודת זוגיות מהווה תחליף לקשר נישואין, במידה ולא מעוניינים בכך או שקיימת מגבלה כלשהיא להינשא. למרות הניסיון להשוות זכויות לבני זוג נשואים, עדיין קיימות מגבלות כאשר מדובר בהצגת תעודת זוגיות. אי לכך, בטרם פנייה להליך, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. האחרון יוכל לחשוף בפני בני הזוג את כלל האפשרויות המקנות זכויות ותואמות לעניינם וכן את המגבלות בכל שיטה ושיטה.